"ואם כבר פתחתי,/ אומר גם זה/ שרק שמונה נשים נשחטו, כי שתיים נורו / ויש אחת מפוקפקת ולא ברור/ אם נשחטה, נאנסה או רק שוספה בטבור/ וגם בענין הילדים עוד לא נאמרה המילה האחרונה…"
(על הרצון לדייק. נתן זך. )
ב13 השנים שחלפו מאז האש של שנת אלפיים, נהרגו ברצועת עזה, מאש צה"ל, לפי דוחות שהגיעו לדרגת דיוק רבה, 1,045 ילדים פלסטינים ויש ויכוח האם המספר הוא 1045 או רק 1044. בין שני האומדנים, נחה גופת הילד מוחמד א דורה. ועדה ממשלתית שמינה השר יעלון, רמטכ"ל האש והירי לשעבר, שר הבטחון ומדליק משואת חזית סוריה, החליטה שהילד חי. שמותו היה בדייה. מוניר, הנהג התחקירן שהסיע אותי ואחרים ברחבי עזה בימים ההם, צחק השבוע צחוק קצר ומר כקפה אבלים כששאלתי אותו על חיי הילד המת מוחמד.
הוא מכיר את קברו בבית העלמין של מחנה בוריג'. "שוכב שם", אמר לי מוניר, "לא בחלקת שהידים או משהו. בין זקנים וחולים וחללים וסתם כאלו מתו מהחיים המחורבנים". לא פעם לקח לשם כתבים שביקשו כך אחרי הארוע שבו נהרג הילד מאש צולבת. "זה מזרחית לרחוב סלח א דין, קרוב לגדר שלכם, קבר קטן ופשוט של ילד או מה שנשאר ממנו אחרי 13 שנים", אומר מוניר בנייד 059 שלו, מעזה, מתקן האימונים הכי עלוב בעולם של הנשק הכי חדיש בעולם.
"שמעתם שהוא חי? אני שואל.
"אנשים מדברים על זה שהישראלים השתגעו. נראה לנו מוזר הדיבור הזה. מה פתאם נזכרתם בו כשכל כך הרבה זמן עבר עד שאפילו אצלנו שכחו אותו. כל כך הרבה אנשים מתו מאז. אפילו התולעים שלו הלכו. לא תתנו לו לנוח בקבר? כשאנשים אומרים בעזה עכשו: אני הולך למוסטאשפה מוחמד א דורה, הם מתכוונים לבית חולים קטן שבנו על שמו".
עצמות עז
אז יחפרו את הילד מוחמד מקברו. רכב צבאי יעביר את העצמות שמישהו ראה צועדות בעזה, אל המכון הפתולוגי באבו כביר. ישבו שלושה מומחים רפואיים ושני שרים מהועדה לקביעת אירועי העבר, רב צבאי, ונציג ההתנחלויות, איש של ישראל ביתנו ונציג ש"ס ונציגו של בוגי, יחטטו בעצמות, יצביעו על הסתידות מפרק הכתף והעדר סימני ירי או העדרה של נפש, ופה אחד יחליטו שאין זה הילד דורה והעצמות עצמות עז הן.
כמו כן יוקמו לאלתר מיניסטריון האמת ובו ועדת שרים לעניני העבר, שרק היא תקבע מעתה מה קרה ומה בדייה. ע"פ תיקון קטן 76ג לחוק יסוד הממשלה, תוכל הועדה לפסול את רצח רבין שעצם איזכורו מטיל ריב ומדון בין חלקי העם. הועדה גם תקבע כי מחלון חדר הילדים שלו, יכול היה ראש הממשלה, בהזדקפו על קצות אצבעותיו הקטנות, לראות משורינים בריטיים. היא תקבע כי מאגרי הגז הם של משפחת תשובה מדורי דורות. שמעולם לא היה כיבוש.
השר הבכיר שיבחר למיניסטריון האמת וראשות הועדה ישאב את הידע הנחוץ להפעלתם מטקסט שמאז יצא לאור לפני 64 שנים נחשב לחומר סטירי נבואי, ויש לראות בו מעתה ספר הנחיה למשטר משתנה. הוא מתאר את החיים באוקיאניה אחת שבראשה האח הגדול שעינו פקוחה על הכל ושפתה היא "שיחדש" ממנה נעדרות מילים כמו חופש. סיסמאותיה הן: מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בערות היא כוח.
עולם צללים
"נוהגים בהיסטוריה כולה כבמין לוח, שמוחקים את הכתוב עליו וחוזרים וכותבים כל אימת שרואים צורך בכך. בשום מקרה אי אפשר, לאחר שנעשה המעשה, להוכיח כי היה כאן זיוף…לאמיתו של דבר, הרהר וינסטון בלבו תוך כדי עיסוקו בשינוי המספרים של מיניסטריון השפע, אפילו זיוף אין כאן… אלא כתיבת דבר- הבל אחד במקום חברו. רוב החומר שאתה עוסק בו אין לו כל קשר עם העולם הממשי, אפילו לא קשר מסוג זה המצוי בשקר גלוי…הכל נמוג ונבלע בעולם צללים אשר בו, בסופו של דבר, ניטלה הוודאות אפילו מתאריך השנה….ומחלקת המסמכים כשהיא לעצמה אינה סוף כל סוף, אלא רק ענף אחד של מיניסטריון- האמת, שעיקר תפקידו הוא לא לשחזר את העבר, אלא לספק לאזרחי אוקיאניה עיתונים, סרטים, ספרי לימוד, תכניות טלסקרין, מחזות, רומנים – כל סוג העולה על הדעת של מידע, הוראה או בידור, מסמל עד סיסמה…"
"שרשרת שלמה של מחלקות מיוחדות עוסקות בספרות פרולטרית, במוסיקה, מחזאות ובידור. כאן מיצרים עיתונים קלוקלים, שאין בהם כמעט דבר זולת ספורט, פשע ואסטרולוגיה, רומנים זעירים זולים, סרטים מלאים וגדושים מין, ושירים רגשניים שכל חיבורם נעשה באמצעים מכניים." את כל זה יוכל המיניסטר החדש שימונה עי ראש הממשלה בהסכמת השרים לפיד ובנט, לשאוב מתוך ספר ההדרכה המומלץ "1984" שכתב הבריטי מר הנפש ג'ורג' אורוול. יצא שם ביוני 1949 ופה בהוצאת עם עובד, ב1971, ארבע שנים אחרי שהרחבנו את גבולנו ביש"ע ע"פ הזמנת הגויים המתגוררים שם זמנית.
הזר החשוד
מנין צץ הרצון לדייק כמו במיקרה הילד מוחמד, נכון יותר לשקר, להסתיר, להונות, לכזב, לשכוח ולהשכיח? הוא בא מן הרצון לבטל את האחריות שהיא לב ליבו של המוסר. הוא בא מהמקום שבו התנ"ך החליף את המציאות ורבנים ושייכים שוחרי מוות היו למורי הדרך. מהמקום שבו ראש ממשלה הכי מפריט, בוזז וחלש, מוצג כמנהיג חזק ונדיב החי בעוני, והמגויס הכי עז נפש אזרחית, הנער מתנגד הכיבוש נתן בלנק, יושב בכלא צבאי יותר זמן מהורגי ערבים.
הוא בא מן המקום שבו השבט העייף מכזבים ומהפחדות, מותש ממרוץ העכברים של הפרנסה, לא רוצה יותר לדעת כלום על העוול הממאיר הנעשה בשמו, אלא רק לצפות באח הגדול, לחמוד ולרקוד על רצפת הקרח הדקה שמעל לתהום. וגם מזה "שהרי הרצון לדייק אנושי לא-פחות / מן הרצון להרוג, לאנס,לרוצץ ולאבד מן העולם/ את אויבך, יריבך, שכנך שממול, את הזר החשוד, או כך סתם / כל גבר, אשה וילד אשר בעולם". (זך. שם.)
נ.ב.
וכל זה בשבוע ישראלי שבו אין יום שבו לא מניף גבר או אב, בעל או אח, סכין ורוצח נפש קרובה וחפה מכל פשע. כי כשהאחריות מוסרת, הכל פוקע.
עד ראיה 
פוסט מדויק, חכם, אחראי ומוסרי. ובגלל המשפט האחרון, כביכול הערת האגב, אני אשתף פעמיים, למען הסיכוי שקצת יותר (א)נשים יקראו אותו. "כי כשהאחריות מוסרת, הכל פוקע", כל הסיפור כולו בחצי משפט.
אז ככה זה יגאל, מדינה שלמה , גנרלים , פיזיקאים, רופאים, עיתונאים , ועוד , אכפת להם שמאשימים אותם במותו של ילד ערבי אחד. המדינה המוזרה הזו עוסקת בכך כבר המון שנים. בילד ערבי אחד. שמת במוות טראגי או שלא. איננו באמת יודעים. לעומת חברינו בסוריה, השוחטים ללא רחמים , חברינו בעזה ששולחים את ילדיהם להיות שהידים , לנו אכפת מהילדים שלנו ואולי שתופרים לנו עוד עלילת דם וכן אכפת לנו גם מהילדים שלהם, אלו שמגיעים לבתי החולים כאן בדרך לא דרך וחייהם ניצלים. זה כבר לא באמת משנה אבל אני שמח שאנחנו כאלו.
יובל, מזל גדול שאנחנו לא הגענו למצב בסוריה. אבל בשורה התחתונה יש גם לנו "השגים" לא רעים בפגיעה באזרחים "בלתי מעורבים" מהם 1045 או 1044 ילדים. אנחנו פשוט טובים יותר בהקמת ועדות חקירה שלאחרי…
לילדים האלו שכבר אינם ממש לא משנה אם נפגעו מטיל , פגז או חרב של שוחט סורי. הרג הוא הרג.
המשטר הציוני הזה עוסק המון שנים בילד ערבי אחד שמת במוות טראגי (מוות של ילד הוא תמיד דבר טראגי) או שלא (=אולי הוא עדיין חי). איננו באמת יודעים.
טוב שהזכרת את סוריה, ואת עזה הנצורה, ואת הילדים שלאף אחד לא אכפת מהם (פרט לצבא הציוני). אנחנו לא כמותם. לנו אכפת מהילדים שלנו.
אין הבל גדול מזה. למעשה זו היא ההונאה הגדולה ביותר של הפרויקט הציוני. "מנין צץ הרצון לדייק כמו במיקרה הילד [שאמו ואביו הציונים שולחים לצבא הציוני], נכון יותר לשקר, להסתיר, להונות, לכזב, לשכוח ולהשכיח (ולזכור ולהזכיר דברים אחרים תחתיהם)? הוא בא מן הרצון לבטל את האחריות שהיא לב ליבו של המוסר".
הילד מוחמד א דורה, בן 10 בהירצחו, הוא רק נקודה במערכת ההשתקה וההכחשה של מלחמות השווא הציוניות (פרט למלחמת 48 עבור מצדדי הפרויקט הציוני), כולן מיותרות אפילו לדידם של היסטריונים ציוניים (אלה המצדדים), ואת המוות המיותר הציגו לנו כהכרחי. מדוע הכרחי? כי אנו לא כמותם – כמו הערבים.
את האמת הזאת אי אפשר להכיל. איזו אם תסלח לפושע מלחמה לו תדע שבנה מת לשווא? לכן – מנגנון הדחקה פסיכולוגי, למען לא תיטרף דעתה לחלוטין, הרי כבר נטרפה דיה עקב מות הבן – משכנעת האם את עצמה, וזאת בעזרת מכונת תעמולה המשרתת סוחרי נפשות, נשק ודמים (המכונה משרד הבטחון בשיח הציוני) כי בנה לא מת לשווא.
וטוב שהזכרת את סוריה. כי עצם ההשוואה דווקא לסוריה, ולא למשל לצבא ארה"ב, או אנגליה, או צרפת, או רוסיה, או סין – משטרים אלו מבצעים פשעים לא פחות חמורים, למיטב הבנתי הרבה יותר, ממשטר האימים של אסד – מלמדת מי, פחות או יותר, בר השוואה לפשעי המשטר הציוני. אלא שמשטרי המעצמות רוצחים ילדים אחרים, לא את שלהם. לא, לא ממש, לא בידיהם שלהם, כפי שעושים זאת פושעי המלחמה הציוניים למשל, אלא מרחוק, כאימפריאליסטים.
ראיתי לא מזמן כתבה בערוץ1 של יורם כהן – כתבנו לענייני ערבים – שסיקרה הפגנת המונים של החמאס (בגדה המערבית). ובעוד יורם כהן שואל מה ששואל, והמפגינים עונים מה שעונים, והפרשן באולפן (אמיר בר שלום? ארי שביט? מה זה משנה) מפרשן מה שמפרשן ברצינות תהומית (ואתה , האדיוט, מאמין לו), שואל/נוזף יורם כהן בדיוק את מה שנאמר על ידך: "מדוע אתם שולחים את הילדים שלכם להיות שאהידים"? וענה לו האב הגאה, מחזיק בידו ילד בן 3 המסמן V: "ביום שאתם תפסיקו לשלוח את הילדים שלכם להרוג את הילדים שלנו גם אנחנו נפסיק".
תדע כל אם עבריה – טלי לטוביצקי (לא עמוס הראל ולא בן גוריון)
ביקורת מאחד שלא יודע כלום.
מספר דברים נאמרו כאן, ועם רובם אני מסכים ואני שמח שהם הועלו בפני, אבל עם אחד מהם יש לי בעיה. הטענות שהועלו הן כאלה.
האחת, שמוחמד א דורה, בין אם נהרג או לאו, יש יותר מאלף ילדים שכן נהרגו מאש צה״ל, וזאת היא עובדה כואבת שנכון להזכירה ולעמת אותנו איתה.
השנייה היא ההשוואה ל 1984 שהיא נכונה חלקית אבל הוגזמה לנקודה שבה נראה שהמאמר מרמז שהספקות בקשר למותו של מוחמד הם שקריים ושממשלת ישראל משקרת לנו, וטענה כזאת צריכה להיות מגובת במשהו קצת יותר חזק מדעתו של נהג כלשהו, לדעתי האישית זה לא מקצועי ופוגע במאמר.
מעבר לזה הנקודה העיקרית של המאמר, שמטרת כל הסיפור הזה היא להסיח את דעתנו מהעוולות שקורים ונעשים על ידינו היום אינה צריכה את ההאשמות האלה, היא עומדת טוב יותר בפני עצמה, לא משקרים לנו, מטעים אותנו, מכווינים את תשומת הלב שלנו למקום הלא נכון, הטענה הזאת היא מפחידה יותר.
"שמש העמים" הקודם והמקורי,(זה שלפני נתניהו) אמר כבר במשפט ציני ואמיתי בתכלית :"איש (ועוד יותר מכך,ילד)נהרג-זו טרגדיה.מליון אנשים מתים-זו סטטיסטיקה."מי שמנסה להסתיר את הזוועה המסתתרת מאחורי הסטטיסטיקה על ידי כך שהוא מתאמץ להוכיח שלא אירעה טרגדיה ,הוא כדרכו ספינולוג מצטיין .אבל זה שידע לייצר את הטרגדיה בשידור חי,אפילו היה זאת בכדי להביע את דעתו על המציאות העגומה שנשלח לסקר,הוא מתועב לא פחות ומחליש הן את מה שהתכוון לומר והן את מקצוע העתונאות שהופכת בכך לשם נדרף לתעמולה.
צמצום הדיון לדרישה לבחור בין הנבלה לטריפה מראה שגם האחד וגם השני הצליחו להשיג את שרצו,והמפסידים היחידים הם אלו שחיים משני צידי המציאות המדממת עליה הם מנועים מלחשוב ולדבר אלא דרך התבניות שייצרו עבורם הספינולוג והאויל השימושי.
כן כן, יגאל. בוא ספר לנו שוב כמה אנחנו איומים ולא מוסריים. ואחר כך תתפלא למה כולם מפהקים. זה לא בגלל שהציבור "לא רוצה יותר לדעת כלום על העוול הממאיר הנעשה בשמו", אלא בגלל שהציבור עייף מהשקרים שאנשים עוינים למדינה ממשיכים להפיץ ללא הרף. ואתה משתף איתם פעולה.
נו טוב, לא יעזור לכם – שקר שתחזרו עליו ללא הרף לא יהפוך לאמת. והאמת היא שצה"ל, יותר מכל צבא אחר בעולם, משתדל לא לפגוע בילדים. או באוכלוסיה אזרחית. תקרא פה ואולי תשכיל:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4518
מעניין באמת מתי תכתוב פוסט נרגש על 133,000 ילדים שמתו בגלל האיסלמיסטים בסומליה, במקום על מספר מפוברק של 1,045 ילדים פלסטינים. לא יקרה, אה?
הדבר הקשה ביותר הוא תחושת האשמה. אנשים יעשו הרבה על מנת לא לחוש אחראים למותו של ילד קטן, מה גם שכולנו קראנו את ביאליק. התהליכים המתרחשים לאחר מכן הם ברובם לא מודעים ומהווים ביטוי לנפש המנסה להרחיק מעצמה את תחושות האשמה, בושה, חרטה ועוד תחושות שליליות שפרויד כבר אמר שהיכולת לשאת אותן היא היא הבריאות הנפשית.
מכאן החזרתיות אל הילד המת החי, שאנחנו בוראים מתוך קברו רק כדי להאחז בשביב התקווה שהנה הוא חי ומכאן שאנחנו "בסדר". מי שאיננו זוכר, נידון לשחזר, קבע כבר פרויד במאמרו פורץ הדרך על repetition compulsion.
אורוול גם הוא חי כאן ועכשיו. הבוקר שמעתי את ראש עירית שדרות אומר שבכלל אין באמת בעיה עם הפנסיות, למה? כי נוחי תרם לערים בעיקר לערי השדה העניות וקנה אותן ועכשיו הם אוכלים כל לוקש שמוכרים להם ויוצאים לצעדת תמיכה באיש המסכן שבעת מצוקה כולם עוד מציקים לו. כן מחיקת עובדות מצערות היא שיטה. אגב גם שיטה של בעלים מכים וגם של נשים מוכות כי אחרי כל מכה מגיע צ'ופר בצורת יהלום והתנצלות מרגשת. ובכלל מה רע בכלוב זהב?. אפשר תמיד להמציא את המציאות מחדש ובמדינה פצפונת כמו שלנו אפשר ליצור בועת אולפן ולהפוך הכל לאופרת סבון מקומית "אמתית עם התרחשויות מנווטות בזמן אמת… וכך נהפוך כולנו לחלק מעולמו של טרומן. מה עוד ימציאו לנו כל ה"פילנטרופים" ועושי דבריהם אנשי השררה המצ'ופרים ועושי דבריהם היעלונים. הוא השפוט של ביבי שהוא השפוט של כל מי שתורם לו עוד טיסה עם מיטה זוגית.
[…] יגאל סרנה העלה לבלוג שלו, עד ראיה, את הקטע היפה שכתב על מוחמד א-דורה בשישי האחרון בידיעות. קטע עם זווית ראייה אחרת ומעניינת. […]
קצת מוזר לי מדוע חלק מהאנשים כאן, כולל כאלו שמגדירים את עצמם כעיתונאים וחסידי חופש מחשבתי מתנגדים לבדיקת העובדות הקשורות למות הילד מוחמד דורה. מי שמכם לקבוע אילו עובדות "חשובות" ואילו "לא חשובות" עבור כולם? מדוע העובדה שהיו הרבה ילדים פלסטינים שנהרגו ע"י חיילי צה"ל צריכה להוות טיעון בעד השארת מקרה דורה מוסתרת מ"אור השמש"??
תקנו אותי אם אני טועה אבל האם תקשורת חופשית לא אמורה לעודד את גילוי האמת בכל דבר ולהשאיר לכל אדם את ההחלטה מה לעשות עם אמת זו ?? אתם רוצים לחשוף עוולות אחרות של חיילי צה"ל -תחשפו ! אתם רוצים לטעון שהבדיקה היא לא מהימנה-טענו ותצביעו על ההטיות של הבדיקה ! אבל אנא אל תשחקו את ה- "אח גדול" ותחליטו בשבילי מה הן האמיתות ה"חשובות" וה"לא חשובות" לי . מי שטוען כך הופך ל "דיקטטור מחשבות" לא פחות מאלו שמכתיבים עובדות שקריות לתקשורת..