אסמא ונפתלי. אגברייה ובנט רצים לכנסת.

"לא האדם שמעביר ביקורת חשוב, ולא מי שמצביע על נפילת האיש החזק ומסביר כיצד אפשר היה לעשות זאת טוב יותר. התהילה שייכת לאיש שמצוי בזירה, אשר פניו נשחרו מאבק, זיעה ודם… לאיש שמכלה את עצמו למען מטרה ראויה; אשר במקרה הטוב, רואה לבסוף ניצחון והצלחה גדולה, ובמקרה הרע, אם נכשל, לפחות נכשל בעת שהעז; ומקומו לא יהא עם אותן נשמות קרות והססניות שזכו לטעום, לא ניצחון ולא הפסד". )הנשיא תיאודור רוזוולט. תרגום נ. בנט בפתח ספרו "אקזיט". (

הם שני פוליטיקאים ישראלים כבני 40, לא "נשמות קרות והססניות" כלשון הציטוט, אלא שאפתניים מאד ובעלי חזון מקיף איך צריכה להראות הארץ. בני אותו דור: הוא נולד ב72, היא ב73. הוא בחיפה, היא ביפו. הוריו אמריקאים, אביה מאום אל פאחם ואמה יפואית דורי דורות. אביה היה פועל בנין שהפך לקבלן בנין. אביו הוא סוכן נדל"ן. שניהם נאים, כל אחד בדרכו: הוא גלוח ראש כגברים רבים פה אך רך תוים, והיא ברעמת שערה השחור סביב קלסתר עז תוים.

maharajan_asma_370_b

הוא חזר בתשובה כילד והפך לדתי באחוזה החיפאית הירוקה והחילונית, היא שבה אל האיסלאם בעג'מי הפרועה. בתוך ארץ מסוכסכת שנקלעה בשנות ההתבגרות שלהם, לאינטיפדה הראשונה, הוא מצא מפלט ביהדות אורטודוקסית מזו בה גדל, היא עטתה עליה את מדי האסלאם ובכיסוי ראש ושמלה ארוכה עברה דרך שנות ההורמונים. אביה, קבלן מוסלמי חילוני ששאל שאלות, אמר לה: "בתי, אל תלכי לדת". אך היא שקעה בקוראן, התשובה היחידה שמצאה בעג'מי ובו זמנית, כמין סתירה, החליטה ללמוד פילוסופיה בתל אביב.

כשמת אביה מסרטן, נותרה לבדה מול בני משפחה חזקים שמנעו ממנה בכוח לצאת לקמפוס, עד שיצאה. מתוך מרד היא נוצרה. כשהוא הלך לצבא, היא הלכה לחוג למדעי הרוח. כשהוא שירת בסיירת מגל"ן, חגור נשקיו וכיפתו, ולמד לפתור בעיה בתחבולה ובכוח, היא ישבה בחיג'אב בשיעורי ספרות ערבית ופילוסופיה וגילתה את הספק. כשהוא כתב כקצין את המנון היחידה: "יטרוף מגלן האש את טרפו…כי הוא אגרוף הברזל של עם ישראל." היא כתבה את הג'ינגל הפוליטי הראשון שלה. הוא כתב ספר עצות לאקזיטים, והיא כתבה שירי אהבה וחולמת על כתיבת רומן.

הוא השתחרר כקצין, נותר עם הכיפה, הלך להי- טק והקים חברה. עמוסה בשאלות שכבר לא נענו ע"י הדת, הסירה היא את החיג'אב. פעילה בשם מיכל שוורץ לימדה אותה בערבית את עיקרי הסוציאליזם ועיניה נפקחו לגלות את הגיזענות, הכיבוש, והעוני: "המקום היחיד שבו אין אפליה בין יהודים לערבים". כשהוא עשה את המיליון החמישי, היא גילתה את מימדי העוול אך למדה שאין ממה לפחד.bennett_c

כשהוא התחתן והביא לעולם ארבעה ילדים ברעננה, היא נשארה אתאיסטית רווקה שנשואה לפוליטיקת הפועלים. הוא הלך לליכוד, כהוריו לפניו, והיה לראש מטהו של נתניהו בימיו במדבר ואחר כך למנהיגם של יהודי יש"ע. היא חברה למפלגת פועלים קטנה בשם דע"ם שמשמעה תמיכה, התרוצצה בשטח והקימה ועד לנהגי המשאיות ופעלה בלב מחאת הצדק החברתי של 2011. הוא תומך במחאה בדרכו המסויגת.

היא מאמינה שיש דרך שלישית, לא אמריקה, לא איראן, אלא אחוות עשוקים ואביב מזרח תיכוני. איחוד כל המחאות, כולל הישראלית נגד הממשלות המושחתות שלהן.

היא נסעה לקהיר בעת המהומות של קיץ 2011 ומצאה גם שם בני ברית למחאה של פה. מצרים שחשו קירבה למאהלי רוטשילד ונרעשו מהצתת סילמן. היא מיחלת לנפילת אסאד ואבו מאזן וכותבת: "בשום פנים ואופן אני לא מבטלת את הערביות שלי. אני נושמת את השפה הזאת ואת המוזיקה שלה, ומפנטזת שיום אחד אכתוב רומן בה, אך אני מסרבת בתוקף להפוך את הלאומנות הערבית לגטו שיכלא אותי ויהפוך את כל מי שמעבר לגדר הלאומית לאויב או יריב או סתם "אחר". אני מסרבת לתפקד בתור קרבן. כי "האחרות" היא קרבנות. והקרבנות דופקת בעיקר את הקרבנות ומוסיפה לדיכוי שלהם.

הוא מציע לספח חד צדדית שטחים בגדה, להחיל ריבונות, להעניק אזרחות לחלק קטן. להשיב בתגמול כפול ומכופל על כל הפרת הפסקת אש. לרסק התנגדות. יש לו תכנית הרגעה לשטחים ובה תתקים מין שמורה פלשתינאית תחת פיקוח צהל והשב"כ. "אוטונומיה מלאה עם רצף תחבורתי בשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית: ערבי יוכל להגיע מכל נקודה לכל נקודה ביו"ש ללא מחסומים וחיילים. כמו שאנו לא אוהבים לעמוד בפקקים ארוכים, כך גם הערבים. בהשקעה חד-פעמית של מאות מיליוני דולרים ניתן להגיע לכך… נשפר את חייהם של הערבים, ונסיר מאתנו לחץ בינלאומי והומניטרי מיותר".

ביבי5

הוא: נפתלי בנט, מיליונר מאקזיט שגר עם ארבעת ילדיו ברעננה, נבחר עתה בפרימריס לראשות "הבית היהודי". היא: אסמא אגברייה זחאלקה שנישאה בגיל מבוגר לפמיניסט, שחקן תיאטרון וקבלן השיפוצים מוסא זחאלקה ולהם ילד אחד. נבחרה ע"י ועדה מסדרת של דע"ם כמספר אחד של מפלגה שתנסה להכנס לכנסת ה19. נוסעת באוטובוס.

קשה לחשוב על שני חזונות פוליטיים כה סותרים: הבית היהודי שלו שכולו על טהרת היהודים ודע"ם שלה שכל מהותה ברית יהודית ערבית. הוא במלחמת הנצח והיא בחלום הברית. היא פלסה דרכה מתוך אדמה קשה וליבה יוצא לשלום. הוא גדל על מצע דשא רך ודרכו כוחנית מאד.

אפשר להגיד כי בנט הוא סוג של ביבי5 יעיל שיצא זה עתה לחנויות. יש תורים נלהבים למוצר שנראה חצי אמריקאי, חצי אלוקי. הבלוגר אילני כתב כי בנט "קוסם כרגע גם להומואים". זה סימן טוב כי יש להם חוש ריח נבואי לטרנדים. גם ביבי ושרה מריחים את זה. בנט יטופל בקרוב בשיטות החצר החולה שבה שירת פעם ושהוא מכיר היטב. עבור בנט, נתניהו הוא יריב ומודל חיקוי, דמות אב שיש לחסלו פוליטית בעתיד כדי לרישתו. בספרו "אקזיט" מתאר בנט כמה שיעורים חיוניים שלמד מביבי. "לא ראיתי עוד אדם כל כך  עיקש ומתמיד", הוא מסכם את המכשול שיעמוד בדרכו לכס רה"מ. מבלי להזכיר את ליברמן.

נ.ב.

אישית, ערב בחירות 2013, האשה הערביה האתאיסטית מעג'מי וברית שני העמים שלה מבטאים את רחשי ליבי ותקוותי הרבה יותר מאשר הגבר האשכנזי- אקזיטי- דתי מרעננה עם תכניתו נוסח המובלעות הקולוניאליסטיות של המאה ה19 לסכסוך נצחי נטול פקקים.

השסע בשמלה החרדית

"עבדני! חפור בבטן אדמתי ותמצא הכל, תמצא דברים שלא פיללתארץ ישראל מתחננת, עבדוני!"
(
מכתב של חלוץ אנונימי, כ"ו באב, תר"ף. מתוך "תשוקת החלוצים". בעז נוימן.)

"תירגעו", אומר לי החוקר הירושלמי כאילו הייתי פלוגה. הוא איש קשה עורף, וכשאנו משוחחים על המצב, מתפתח בינינו ויכוח שהופך למריבה. אקרא לו 'הגרום'. הוא איש גבה קומה ושרירי ורזה שחלק מעבודת השטח שלו עשה בחברון היהודית וקולוניות הלוויין שלה. הוא מכיר היטב את "יושבי הגטו החלוצי", כפי שהוא קורא ליהודי השטחים בחיבה.

כרגע מופנית איבתו לשמאל, אולי כי ברגע זה יושב מולו "השמאל". הוא מסתער עלי, על "יושבי בתי הקפה של תל אביב", על אף שאני מסתובב בשטח לא פחות ממנו. הוא מתרגז על הפאניקה שלנו כאילו הארץ שוקעת, מתחרדת. הוא שגדל בשכונה של נתניהו והכירו כנער, מאמין כי האיש הזה שואף להיזכר כבן גוריון, לא כשרדן נפחד שנאחז בכל מחיר בכסא, ולכן יעשה מעשה דה גולי גדול, למשל סיום הכיבוש. יטביע חותם. לא יטבע בביצת השגרה וההשרדות. "אתה חי בשנות ה90' ולא מבין כלום", אני מטיח בו, "בקרוב תחיה במדינה לאדמוקרטית. בישראל של ביבי שהופכת למדינונת פוטינית, טרום ציונית, גטואית. "תירגעו", אומר הגרום, "נכנסתם להיסטריה כאילו הכל עומד להתמוטט והם כובשים את המדינה".

מסעו הספירלי של המצביא חלמיש

אם כן, מה אתה רואה בישראל 2012? אני שואל את הגרום כפי שאני שואל רבים כעת. שואל ונזכר בצלם אמריקאי שתיאר פעם איך, אחרי רצח קנדי, עזב את ביתו ויצא לדרכים, לצלם, מנסה להבין מחדש מהו המקום שבו הוא חי. רצח שליט, כמו שינוי משטרי, חושפים לא אחת את טבעו האמיתי של מקום.
"
האם ישראל 2012 היא כבר אותה 'מדינת יהודה' יש"עית עליה חולמים סהרורי הימין"? אני שואל.
"
תשכח ממדינת יהודה", פוקד הגרום, "רעיון "ממלכת יהודה" הוא של פרישה מישראל, היפרדות. אל תטעה את קוראיך. זה לא קשור. אם אתה רוצה להבין מיהי ישראל כיום, תבדוק את הריבונות שלה. לכל מדינה, וכך לישראל, יש רישיון להפעיל כוח, כלפי חוץ וכלפי פנים. בוא נבדוק מה קורה כלפי פנים. זה מה שמעניין אותך".

"וכלפי פנים", אומר הגרום, "משמעות הריבונות היא גביית מס ואכיפת החוק. אם תבדוק איפה ישראל 2012 מישמת את ריבונותה, תקבל מפה מאד מפתיעה. תוריד את הנגב, כי שם המדינה ממעטת לפעול בקרב הבדואים. תוריד חלקים מהמשולש והגליל, את הנתחים הגדולים של הערים החרדיות, את אזורי המצוקה ואת הפרויקט היהודי הגדול בשטחים שאיזה חוק כבר נאכף שם. מה נשאר לנו? כמה שכונות מבוססות בירושלים וחיפה, תל אביב, חלק ממישור החוף. ראשון לציון, גבעתיים. מעמד בינוני. קבלת את מפת "תכנית החלוקה" של 1947 בלי השטחים שכבשו ב-48' שלוש חטיבות הפלמ"ח". "האירוניה של ההיסטוריה". הוא צוחק צחוק קצר ומר כקפה אבלים.

ואני נזכר במה שכתב לפני 30 שנים סופר שנון ונבואי. בספרו "שואה 2", מתאר עמוס קינן איך המצביא הגדול חלמיש, דמוי אריק שרון, ממציא את שיטת "ההסתערות הספיראלית" וכך מתקדם וכובש חצי עולם, עד שהוא מגיע ליעד הסופי ומגלה כי החריב את תל אביב. או בגרסת המציאות: ככל שהלך הכיבוש והתרחב, ביזבז והתאכזר, כך הלכה הארץ עצמה והצטמקה פנימה.
"
וגבולות אותה ישראל קטנה שמשלמת מס ומצייתת לחוק", אומר הגרום, "חופפים גם פחות או יותר את מפת המחאה של קיץ 2011 נגד הביזה וקץ מדינת הרווחה והבזבוז בשטחים. כמיליון ישראלים. בסוציולוגיה ידוע", אומר לי החוקר, "כי הציבור המתקומם אינו בהכרח הציבור הכי דפוק, אלא זה שהכי דפוק יחסית לציפיות שלו. לכן מעמד הביניים שמשלם מס ומציית לחוק ונושא בנטל, הוא המעמד שהכי כועס. זה היה מרד שפרץ מגבולות תכנית החלוקה, בתוכם גרים הפראיירים שמשלמים על הכל".

תכנית החלוקה

השסע הסקסי בשמלה החרדית

"אם כן, מה שגוי בתחושה החריפה שלי", אני שואל את החוקר, "שכל אותם יהודים לא נאכפים, לא מצייתי חוק, מתנחלים וחרדים, שכוחם הפוליטי תפח על שמרים בימי ביבי, ישלטו בקרוב גם במישור החוף. האזור ממנו נבזזו משך השנים למעלה ממאה מיליארד ש"ח למפעל ההתנחלות?"
"
תירגע", שב ואומר הגרום, "האם ידעת שכבר כשלושים שנים אחוז הדתיים באוכלוסיה כמעט ולא השתנה? טיפס קצת מעל ה– 7 אחוז חרדים, עקב פריון עצום. אבל נשמרו אותם 12 אחוז קבועים של ניאואורתודוקסים, שחלקם בורגנות שמרנית, 40 אחוז חילונים ואחוז דומה של מסורתיים שחלקם אף מגדירים עצמם כנוטים יותר לחילונים מאשר לחרדים".

"ומה על כניסת המתנחלים לצה"ל וכיבוש דרג המג"דים לקראת צבא שלא יציית לדרג המדיני"? אני תוהה. "אתה רואה רק צד אחד", אומר הגרום בקוצר רוח, "ואני רואה גם את הצה"ליזציה של המתנחלים. כשהם באים לצבא, הם מאמצים כמג"דים קוד צבאי שעומד בסתירה לפוליטיקה שלהם. אני רואה נהירת כיפות ליחידות מובחרות, אבל גם איך הכיפות יורדות שם מהראש. לכל דבר יש צד שמאזן אותו".
"
אתה צופה בדאגה בהתרבות החרדים, ב-54 נכדיו של חוזר בתשובה שגדל לצידך", אומר לי הגרום, "ואני שמסתובב ביניהם, מביט בנעליים, בצורת הנהיגה, בשפת הדיבור, ורואה ישראליזציה מזורזת. גם בחתונות בהן נשים מופרדות מגברים, אני מביט ורואה את השסע הסקסי החדש בשמלות הנשים, את הפלירטוט שלהן שלא היה".
"
אתם התל אביבים חוששים מכוחם הגובר של "גוש אמונים" וילדי הגבעות שלו, ואני רואה את מצוקתם הגדולה ואת בדידותם העזה מאי פעם. החילונים לא חברו אליהם ויש להם שותף חרדי רעוע וניסיונם המר לימד אותם שכל שותף בוגד בהם בסוף. צרובה מכל בבשרם, בגידת גדול ידידיהם, אריק שרון. אחרי 67 ראיתי במו עיניי איך נולד ונוצק 'גוש אמונים' מתוך עלבון עמוק, מרגשי נחיתות ומבדידות. מאז לא עשה דרך ארוכה כל כך".

הוא מסיים דבריו ואנו משלחים בלי ברכה איש את רעהו, כשני אקדוחניפולמוס ותיקים ועצבניים בצהרי יום. "התמונה מורכבת יותר מהתמונה הדאגנית שלכם, יושבי מישור החוף", דוחף הגרום את המילה האחרונה, בעת שאני נכנס לרכבי לשוב למישור החוף הצפוף והוא נע אל מרפסת ביתו ההררי הצופה אל השטחים.

פורסם ביום שישי 22.6.12 בטור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות