הבוחש בפרסים, אם הרוצח וגם ערבי אחד.

"יש לי עוד הרבה מה לתרום, אבל אני מאמין שעכשו הגיע הזמן לקחת פסק זמן. אני מודיע היום על כוונתי לפרוש מהנהגת הליכוד..אני רוצה להיות קצת עם אשתי ועם ילדי הקטנים".

(ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על תבוסה ופרישה  בליל ה-17 למאי 1999. אחרי יומיים ישב לתכנן את שיבתו.)

hqdefault

 

במסגרת מלחמת העולמות, התנגש השבוע המועמד לראשות הממשלה, שסולק לפני כ- 16 שנים מכס השליט ושב אליו מאז שוב ושוב ושוב, בשתי אמפריות בלתי מנוצחות: אמריקה והספרות. אתה צריך להיות נואש, מרוט עצבים עד שיגעון, כדי להיכנס בשתיהן חזיתית כאופנוען עיוור במוביל טנקים עמוס. אבל אינך יכול לנצחן. אתה יכול לעצבן את אובמה, לרכוש את בוז האמריקאים להתנהגותך התוקפנית, לפגוע בסיוע לישראל. אתה יכול לפטר את הירשפלד ולהחריב את טקס פרס ישראל לספרות ושירה, אך בסופו של יום, אמריקה והספרות ירקדו טנגו על פסלך, וישאר שיר בן כמה שורות, חזק מכל כיתבי חנפיך. משהו שכתבה פולניה באה בימים מקראקוב:  "כל זמן שאשה זאת מהריקסמויזאום / יוצקת יום יום / ברוגע ובריכוז מצוירים / חלב מהכד אל הקערה, / אין העולם ראוי לסוף העולם". *

 

זכרונותיה של גננת הגונה.

 

ועוד בענין ספרותי שיעניין גם את הבוחש בפרסים. כתב יד עב כרס שהוגש לאחרונה לכמה הוצאות ספרים, נפתח בלילה שבו השתנו ללא הכר חייה של משפחה. הוא טרם יצא לאור, אבל העלילה מוכרת היטב גם ללשכת רוה"מ. כותבת הספר ישבה אותו ערב גורלי מול המסך בסלונה והנה שיקופית. הודעה על יריות בסוף ההפגנה של הסמולנים. רעש מסוק, חדר ניתוח. איתן הבר. גלי ירה בגבו של ראש הממשלה? חגי מואשם בשיתוף פעולה? מה הם מדברים, הרי חגי ישב לידה בסלון.

כמעט עשרים שנים אחרי רצח רבין, חמש שנים אחרי צאת ספרה "סף הפחד" של לריסה, רעיית הרוצח שקודשה באמצעות שליח והרתה באמצעות מבחנה, מוכן עתה לדפוס ספר זכרונותיה של הגננת הטובה. לגאולה עמיר היה זמן. לפני כעשר שנים שמה העיריה קץ ל- 40 שנות גננות קשובה כשהתמעטו הקלינטים הפעוטים לכדי מנין. והיא ישבה ורשמה ממואר על חייה וסבלה של המשפחה ובניה.

ד"ר אבנר פאלק פסיכולוג קליני שמרבה להניח את האומה על ספתו, הציץ בעבר אל חייהם של רוצחים פוליטיים וכתב גם על דמות האם השבה ומופיעה בהם: "קשה להפריז בתפקיד האם המופנמת, הטובה והרעה, בדינמיקה הנפשית של הרוצח הפוליטי. רוטסטיין כתב על לי הארווי אוסוולד ש"האירוניה היא שלמרות העוינות של לי כלפי אמו, הוא חשף את הקשר העמוק שלו אליה כשהוציא אל הפועל, באמצעות רצח קנדי, את תפישתו של משאלתה להיות מפורסמת".

יהא אשר יהיה תפקידה של הגננת המפורסמת בתסריט הפסיכולוגי, היא אימו יולדתו המסורה של האסיר עולם. אחרי פרק זמן קצר שבו בסוף 95, מחמת ההלם והזעם, דחתה את מעשה בנה, היא תומכת בו מאז בלהט ליבה של אם פצועה. עתה היא גם מלאה תשוקה להשמיע את קולה. בספרות ובפוליטיקה. זו אותה פוליטיקה שנעה מאז הרצח כה ימינה עד שהיא יכולה לקלוט אולי גם את הגננת. מסתבר שנתן גפן, מהאנשים שהביאו לנו את הקונספירציה, ניהל בשמה מגעים עם "ישראל ביתנו" על מקום בעשיריה. בעדינות דחתה מפלגת ליברמן את הצעה ואמרה כי גאולה הריחה כנראה דבק מגע.

עם זאת, למרות הנידוי הרשמי של משפחת הרוצח כמין מס שפתיים שלנו לפולחן הממלכתיות הישראלית הדועכת, נדמה כי מעולם לא היתה תפיסת עולמו של יגאל עמיר באשר לדרך המדינית, לעתיד ולסכנת השלום, כה מקובלת ציבורית. כמעט מיינסטרימית. ואילו הדברים בהם האמין הנרצח רבין, נחשבים כיום לשמאל קיצוני: "תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים עם רבים אחרים, שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות". אמר רבין זמן קצר טרם נורה בגבו. לו קם עתה רבין מקברו לצייץ בטוויטר או בפייס , חלק ניכר מהציבור היה שולח אותו בטוקבקים לעזה.

לכן אני מנחש שאם ההוצאות הממוסדות ימשיכו לדחות את ממואר הגננת, הרי שהנסיון להוציאו לאור בגיוס- המונים כמו ה"הדסטרט", עשוי לזכות בהצלחה מפתיעה. אני צופה גם כי אם בבחירות הקרבות ינצח הימין הלא מתנצל, תחל פעולה מזורזת לחנינת מי ששינה את מהלך ההסטוריה פה לכיוון הרצוי. להם.

 

ועוד ספר חזק

 

 

פרק נוסף בתלאותיו הקפקאיות של התחקירן שלי מבית לחם, נאדם עודה. הוא זומן זו הפעם השלישית להגיע לאולמו של השופט שמואל הרבסט,  לעמוד לדין על 3 כניסות לא חוקיות לירושלים וזו גם הפעם השלישית שהשב"כ אוסר על הגעתו למשפטו ומפגין שוב את עליונות הארגון על שלטון החוק ואת האיוולת הממולכדת של משטר הכיבוש. שני עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית עו"ד מחמוד רבאח ועו"ד נמיר אידלבי הגיעו אל אולמו של השופט הקשוב ואני באתי כמין עד הגנה. השופט הרבסט שקצה נפשו בפארסה, היתנה את המשך ההליכים בתיק הזה בכך שהמשטרה תדאג להגעתו של עודה לאולם.

נשתתרה דממה ואז הציע התובע המשטרתי עו"ד ניר בינשטוק הצעה מבריקה: יתכבד הנאשם עודה וישכור שרותיה הפרטיים של חברת אבטחה ישראלית שתקחהו ממחסום קבר רחל למגרש הרוסים ותשיבו לשם בקץ משפטו, על חשבונו . משימה שעלותה כטיסה לניו יורק. "מנין יימצא לו הכסף"? תהה השופט הרבסט ואני נשפתי בכעס: "סדום, סדום". השופט היסה אותי  ופסק שהצעת התובע אינה מתקבלת על הדעת. נשארה ההתליה. ותביעה לאפשר לנאשם להגיע למשפטו.

עו"ד בינשטוק הבהיר כי ענין ההגעה המופרטת על חשבון הפלשתינאי נהוגה אף במקומות מרוחקים ויקרים לכן מבית לחם והיא סוג של מה שכינה  "פידיון מעצר". צעקתי "נבלות" ועורך הדין אידלבי אחז בחגורתי לבל אקפוץ על המציע. חסר היה שם רק שומר הסף של "המשפט" של קפקא, שיצעק לאוזנו של הנאשם: "איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו". משטרת ישראל, מעסיקתו של בינשטוק, התנערה מהרעיון והבהירה לי כי לא קיימת פרקטיקה כמו זו שהציע התובע בה מממן הנאשם את הגעתו לצרכי ענישה.

 

נ.ב. תקופה משוגעת.

Z* שימבורסקה בתרגום רפי וירכרט.

7 תגובות על “הבוחש בפרסים, אם הרוצח וגם ערבי אחד.

  1. טלי בצלאל שושני הגיב:

    יגאל,

    יעניין אותך לכתוב על מוזיאון קטנטן שעומד להיסגר – במועצה האזורית מרחבים ?
    מוזיאון המספר על ההתישבות באזור פטיש ואופקים,
    קטן, צנוע, מקסים.

    יש לי אשת קשר לביקור במקום.

    בניתי טיול שלם סביב הנושא הזה, אשמח לתרום את חלקי.

    טלי

  2. Varda Bar shamai הגיב:

    איך אני מעלה את דבריך ל Facebook?

  3. פנינה ב' הגיב:

    צר לי, סרנה, אך חרף היומרה אינך אביגדור פלדמן. אין באיזכורים הספרותיים כדי לשנות את העובדה שהטקסט אינו כתוב היטב. ניכרת העדרה של יד עורך. חבל, משום שיש לך דברים חשובים לומר, וכוונתי לקטע השני (אני פחות מתרגשת מספרה של אם הרוצח. אמא היא אמא. מה גם שספר כזה יהווה מסמך שישפוך אור כלשהו על הצד האפל של הירח.)

  4. יצחק שפי הגיב:

    "להם"… יש הם ויש "אנחנו "… מהיום אתה לא שוכח אפילו לרגע שהאנחנו האלה ייסדו וגידלו את ההם. אחרת אתה-עצמך כמו הורים שמתכחשים לקשר בינם לבין מה שיצא מהילדים שלהם. אין לך זכות לשנוא אלא רק להכיל "אותם", גם אם הם שונאים "אותך".

  5. יונתן הגיב:

    יגאל היקר
    אני מצדד בעמדותיך, אני סולד משחיתות, מנהנתנות ומשקר.
    אוהב לקרוא את כתבותיך ואת ספרך אודות יונה וולך.
    אבל, יא חביבי,
    איבדת פרופורציות ל ח ל ו ט י ן ! ! !
    אתה מגדף, אתה מעוות , אתה כולך טירוף עם קצף.
    נאמר (ופורש גם):"צדק – ב צדק תרדוף"
    ואפשר גם להציע : שפיות – בשפיות תדרוש.
    מה יש לך?? כמה שנאה ? כמה תיעוב קדוש ?
    זה לא משכנע, זה לא תרבותי, לעיתים זה אפילו דוחה זו א ו ב ס ס י ה .
    לקחת את דמויותיהם של היטלר, מוסוליני, פרון – עירבבת במוחך הדלוק ויצא לך ……… ביבי.
    הצעתי לך :תרגיע, סע אחי, סע לאוקספורד…
    ביבי (וגם שרה) אכן, אינם זוג לטעמנו ,
    אבל אני לא מצליח לראות את השטן שאתה מצייר ביד כה גסה ובצבעים כה מחליאים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s