שדרות. שש שנים אחרי. משי חזיזה וחברים.

 

"אני חותר לשלום יום ולילה".

(נתניהו מתוודה בועידת איפא"ק)

 _DSC4129(1)

לפני כשש שנים, בזמן הקאסמים, באתי אל הילד רזיאל ואל בני גילו בשדרות שתחת הרקטות. בכתבה על "ילדי שדרות" קראנו לו הילד בכספת. נערון חרד מאד היה אחרי ששנים קודם לכן, כשטיפס על עץ להוריד כדורגל, התרסק על הקרקע בשל הדף רקטה סמוכה. בכספי פיצויים שקיבל אחיו הגדול הקימה משפחתו תא ברזל בסלון ובו ישן רזיאל בזמן האש "עד לפני שנתים וחצי", אמרה לי עתה אימו, "כשבנו לנו סוף סוף ממ"ד". השבוע, בעת שלעיר כבר יש ראש עיריה חדש מבחוץ, יש שקט זמני וגם רכבת חדשה שמובילה אותם חינם לתל אביב,(סידור ל-3 חודשים שמסתים כעת), ילד הכספת מגויס.

כשבאתי השבוע לשדרות ישב לו רזיאל אי שם בבקעה, ביחידת טיהור של הנדסה קרבית "מאלו שמגיעים אחרי נפילות טילים ומטהרים את השטח גם פה. הרבה מהמחזור שלו משרתים סביב עזה ונכנסים פנימה", אמר לי האב משה והבהיר שליבם של הילדים נמשך לשירות צבאי מהסוג שיעקור מהם את הפחד ותחושת חוסר האונים שחשו. כך מנציח סכסוך מתמשך את מעגל הדמים והתגמול. פחד ונקמה. פחד ונקמה.

בשכם ראיתי איך ילדים שהיו מוערים משנתם בילדות בשל פריצת חילים לבית הפכו לגברים אבודים או לנוקמים. ואילו בשדרות אמר לי האב: "המחזור של רזיאל רוצה לשרת על כלים כבדים כמו די 9 שאפשר לחרוש בהם את הזיכרון הרע. נקם", שב ואמר האב, "לעבור את הגדר ולחרוש את עזה. כשאתה על כלי ענקי כזה, אתה מלך העולם, שום דבר לא עוצר אותך".

"אבל גם שם יש ילדים שמפחדים. לא"? תהיתי בסלון הבית, אני האיש הבא מן החוץ. "בלי פוליטיקה", אמר לי האב. הוא איש רהוט ומדויק. "עיתונאים זרים שהתחילו לדבר איתי על עזה, עפו מפה". הבנתי את הרמז. בישראל הביבית הפך הדיבור על האחר לטאבו. אזכור סבלו של האחר הוא הבעת עמדה בוגדנית ואסורה.

חזרנו לילד. אימו המסורה אמרה לי שהתנגדה תקיפות לכך שהילד ילך לקרבי. "לא מגיע שישרת מדינה שלא נקפה אצבע לעזור לו כשהיה צריך". הצצתי בתצלום של רזיאל שזכרתי כילד רזה והנהו לוחם חסון, חמוש היטב וחייכן. "הבן שלנו הריח מספיק אבק שריפה לכל החיים", אמר האב, "מבחינתי הוא כבר בקבע ויכול לצאת לפנסיה". מחדר הברזל לא נשאר סימן בסלון.

למחוק את הרע

בדרך לשדרות עברתי בנתיב העשרה שיושב מול עזה. המוסיקאי מיכה ביטון שעזב בשעתו את העיר וגידל ילדיו בכפר הזה, מוציא עכשו דיסק ובו שורות כמו: "אם אפשר היה ללחוץ על כפתור / למחוק את הרע ולהשאיר את הטוב / הייתי חוזר ומתקן את הכל". ירוק אצלו ופתוח לנוף עזה והוא עצמו איש יפה כאינדיאני צנום. "הרכבת, מכללת ספיר והסינמטק", אמר לי, "נותנים לשדרות החבוטה הרגשה של כמעט בירת האזור. פתאם זקוקים לה. ב3 חודשים של נסיעת החינם לתושבים, אנשים נסעו בלי הרף. בוקר לת"א, וקרוב לחצות הביתה".

היתה התפרצות שבה הפרבר המופגז נפתח לכרך ולא חדל לנוע. "אבל גם בשקט כיום נחה החיה הרדומה של הפחדים", אמר ביטון. "בכל נפילה הגוף נזכר ומתכווץ". הוא ממליץ לילדים המוכשרים של שדרות כמו הזמרת הקטנה משי חזיזה, לה כתב שיר, לנסוע כל בוקר ליצור בתל אביב, ולחזור ברכבת האחרונה לישון בבית החם של שדרות. עדיין זול פה.

משי אותה פגשתי לפני שש שנים, חיה כך. היא הבת של תקוה שהיתה לפני כ60 שנים התינוקת הראשונה בשדרות. בימי האש של 2008 היתה משי מתבגרת שמנמונת עם קול זמיר. עתה היא אקס זמרת צבאית דקיקה ויפה להפליא, מתדלקת לפרנסתה, ישנה בשדרות אצל אמא ושרה בתל אביב עם "סינרגיה" בפיקוחו של הסוכן ירון כהן שהחתים אותה אחרי "כוכב נולד" 9.

וחלומה? ביונסה. "לכבוש את העולם". היא מתדלקת, סובלת מנהגים גסי רוח ורוצה לשיר. ומהקאסמים? "אין לי שום צלקת". היא מתאימה למחקר של פסיכולוגים לפיו לא כולם לוקים בפוסט טראומה אחרי האש. היא גיבורת הדירה שבה חיה עימה אמא שמפחדת תמיד. בשירותה הצבאי הופיעה משי גם "בשטחי כינוס של יחידות שנכנסו לעזה וגם במקלטים לילדים כמו שאני הייתי".

מופקרים

ב2008 ראיינתי בעיר את הפסיכולוג רוני ברגר שבא לסייע. "בבוא היום ישלמו ילדי שדרות את מחיר הלחץ הנפשי", ניבא אז. "כשמתנפצת אשלית המוגנות, הילד חש שלעולם שוב לא יהיה בטוח." עכשו ממרחק הזמן, מדבר ברגר קצת כמו אימו של רזיאל וטוען כי שדרות הופקרה זמן רב ע"י המדינה. "זה יוצר שתי תגובות", הוא אומר, "תגובה אחת: לנקום, כי לא חשו מוגנים, תגובה אחרת: רצון לא לשרת, כי חשו מופקרים".

"עד היום טרם הכירה המדינה באחריותה לגוף ולנפש. מהתחלה היא העבירה את הטיפול הנפשי לעמותות וולונטריות שעובדות רק כשיש להן כסף. לכן ארגוני סיוע באו והלכו והתושבים הופקרו לנפשם". כך זה בארץ שבה הכל, כולל הנפש הפגועה, מופרט עי האיש ביבי שאמר בחנוכת תחנת הרכבת: "מעתה תל אביב היא פרבר של שדרות". הבעיה שפה גדול לא פותר חוסר אונים ולחץ נפשי.

אם נסיים באותו ענין, אם אכן שדרות היא לב הארץ כדברו, ותל אביב, ירושלים וקיסריה, הן רק פרברים, למה לא ילך מי שרואה עצמו כממשיכו של בן גוריון ויתקין בשדרות את ביתו הפרטי וגם את משכן רוה"מ? יש בעיר וילה רבת חדרים, מצופה אבן ומאובטחת היטב שהקים משה פרץ בונה הנגב. יש תחנת רכבת ממוגנת טילים שעלתה 56 מיליון ש"ח. מי צריך ארמון רוה"מ במיליארד בירושלים?  ימכור הפה הגדול את וילת קיסריה שלו ויגור עם שרה והבנים בשדרות.

נ.ב.

 אחת משש יצואניות הנשק הגדולות בעולם (ישראל) לכדה השבוע (פיראטית) לקול תשואות עצמה  באמצעות מאות לוחמים, ספינת מלט ונשק קטנה של יצואנית אחרת (איראן) שנשאה נשק (לסודאן) או לשכנה הזעירה (עזה). תארו לכם פיראטים סודאנים מטפסים על אחת מעשרות אניות המכולה הנושאת טילים ישראלים או אמריקאים מפה או לפה. ימים מביכים ללוחמי הדממה.

4 תגובות על “שדרות. שש שנים אחרי. משי חזיזה וחברים.

  1. Mosheshy הגיב:

    אכן.כמה פירטים סומלים דקים וצנומים היו יכולים לעשות את העבודה ולהשתלט על הספינה.הסומלים הוכיחו בעבר שהם יכולים להשתלט על ספינות גדולות בהרבה מזו שנלכדה ,בעזרת רובה אחד ושני מקלות. זה היה זול יותר .בזבזו מליונים והניעו כוחות רבים למען התעמולה של מעכרת הביטחון, ולמען האדרת שמו של הפה הגדול.

  2. איגוד הגיבנים הגיב:

    *************

    המגיב המכנה עצמו "איגוד הגיבנים" הינו טרול שעוקב ומגיב לכל פוסט פה, יש בידינו את מיקומו, שמו המלא, מקום עבודתו וכתובת הIP שלו.
    אין להשיב או להתייחס אליו.
    תגובותיו יימחקו רטרואקטיבית ולהבא. נא לא להאכיל את הטרול, תודה.

  3. פיני יפתח פרג'ון הגיב:

    " בישראל הביבית הפך הדיבור על האחר לטאבו. אזכור סבלו של האחר הוא הבעת עמדה בוגדנית ואסורה."- זה כל כך נכון וכל כך מצער שזה המצב.

    אני מרגיש שארצנו הקטנטונת שכחה מהי חמלה,והיא צועדת בהכרה מלאה למדרון תלול,שסופו מי יידע…

  4. דודי הגיב:

    "ספינת מלט ונשק קטנה", ממש דוגית שטה, מפרשיה שניים, מוליכה לה בשקט את מטענה אל עבר השכנה הזעירה, כאשר לפתע מתנפל ביבי הפיראט…

    קשה לדעת מה מביך יותר, תגובות הימין לתפיסת ספינת הנשק כאילו מדובר במבצע המאה, או דמעות השמאל (בחלקו הקטן) על תפיסתה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s