הסיפור שהיה או לא היה על כספת אדומה.


"המציאות שאנו יכולים לדבר עליה היא לעולם לא המציאות כשלעצמה".

(מתוך "פשעים" של פ. פון שיראך. עם עובד.)

safe_image.php

לגיבור הסיפור או הנבל, תלוי מאיזו זוית אתה מביט, יש שם המתאים לתפקידו: ניסים נבל בן אלברט נדיר. הוא נלכד במצלמת אבטחה של חדר מדרגות של בית ברחוב קפאח ברשל"צ, נכנס לבנין לפני כשש שנים, רבע שעה טרם חצות או טרם 11 בלילה, גם זה לא ברור. לצידו צולם שותפו חלד חמאדה. אחרי כשעה נראו יוצאים עם שתי שקיות פלסטיק שע"פ החשד הראשוני היו בהן עגילי ושרשרת זהב, בקבוק בושם הוגו, כספת קטנה של שוטר שהכילה 50 אלף ש"ח במזומן, 1500 יורו, אלפי דולרים, פנקסי צקים וטבעת זהב בדמות חמסה שנגנבו לטענת הזוג וטורי, מדירתם שם.

בלש שצפה בסרט האבטחה זיהה מיד את הגבר הגבוה בכובע המצחיה כעבריין מוכר. הכל נראה כתיק סגור. כחקירה שמבצעת את עצמה.

האדונים נדיר וחמאדה שטיפסו במדרגות ביצעו את עבירתם, כך נכתב בעברית של פסיכומטרי, ב"צוותא חדא", בהכנסם יחד לדירה ברשל"צ. הם פתחו את הדלת במפתח מתאים. הדירה היתה ע"פ האמור ריקה מבעליה וחלק מן הזמן שהו בה רק הבן ו/או חבריו.  זמן שבועות היה זה והזוג וטורי נסע לנופש בנהריה עם בתו. יחד עימם נסעה גם, הסכיתו ושימעו קוראים יקרים, חברתה הטובה של הבת שתתגלה לחוקרים כבתו של ידיד המשפחה מזה 12 שנים שהוא במיקרה גם החשוד בפריצה האדון ניסים נדיר. צירוף מיקרים נדיר. בחקירת המשטרה התברר כי משך ימי שהיית הזוג הנשדד וטורי והילדות בנופש נהריה, הם שוחחו עם החבר ניסים לא אחת ואף עלתה האפשרות שהוא יגמול להם ויקח את בתם לאילת במסעו הבא.

הכספת האדומה או האפורה

 בלילה שבו צילמה מצלמת האבטחה של הבנין את החשוד וחברו נכנסים, שהה הבן וטורי אצל חברתו ורק כששב לבית הוריו שם לב שהדלת פתוחה ונעלם בקבוק בושם הוגו. מעבר לכך לא הבחין בסימני פריצה. הוא גם לא ידע על הכספת שהיא לב הסיפור הפשוט כל כך שרק הולך ומסתבך. הכספת שנעלמה היתה שייכת,  קחו נשימה עמוקה, לשוטר סיור ותיק.  הנ"ל ש. ליכטנשטין הפקיד אותה לזמן קצר בידי ידידיו הזוג וטורי על כל תכולתה היקרה ושכח אותה שם חודשים. טמונה בין חפצי חדר הארונות.

בעדויות השונות שילכו ויצטברו בחקירה ובמשפט, ישתנו כל הפרטים, רק תכולת הכספת תשאר כמין פנינה יציבה ויקרת ערך. כסף רב ומטבע זר של השוטר. הכספת עצמה תתואר פעם כ"כספת אפורה" ופעם כ"קופסה אדומה". גם פרטים אחרים ישתנו. כשהשוטרים מראים פעם ראשונה לגברת וטורי הנשדדת את שני הברנשים המצולמים במדרגות שלה, בתמונה חדה ורבת פרטים, אין וטורי מזהה את הגבר הגבוה עם זיפי הזקן, בחולצה לבנה, כובע מצחיה ונעלי התעמלות כחבר הותיק שלה ניסים.

נוסיף לגבי הזוג הנשדד וטורי, כי ע"פ עדותם הם מתקימים מקיצבת נכות של ביטוח לאומי, קצת עסקי נדל"ן של הבעל, וכמה שעות עבודת האשה בחנות תכשיטים. לגבי השוטר בעל האוצר הנעלם, התברר כי הוא עובד כשוטר סיור מזה 24 שנים, ידיד ותיק של הזוג וטורי ולכן חש די אמון להפקיד בידיהם את אוצרו ואף לשכוח אותו שם. כשהודיעו לו על ההעלמות, בא מיד ומצא סימני אי סדר.

אם כן, תוך כדי חקירה, עלה שכל שחקני דרמת הכספת הנעלמת: שוטר ופורץ, בעלי הבית, הילדות והבן הגדול,  כולם מכירים זה את זה. רק השותף הערבי שצולם במדרגות, חמאדה, בא מסיפור אחר. הוא גם היחיד שיבוא על עונשו בסיפור הזה: הוא יושב עתה בכלא ומחכה לערעורו. בפרפרזה על מאיר אריאל: בסוף כל  בלגן ישראלי יושב ערבי עם אזיקים.

שעון קיץ

הפיענוח המהיר של שוד וטורי נראה כחלק מעבודת משטרה במאה ה21. כל מקום מצולם מסגיר את סודותיו. בהילקחו לחקירה טען החשוד נדיר כי אינו מזהה עצמו בסרט האבטחה. אחר כך נזכר כי היה שם עם חברו חמאדה ושוקר חשמלי כדי ללבן ענין קטן עם דייר בשם יובל שעיסקת רכב עימו קבלה עיקול לא רצוי. עדות החשוד נדיר היא מלאכת מחשבת של כזבים ושטויות שבשורשם אמת. הוא ישראלי בעל ניסיון פלילי והתאים ככפפה לסיפור המעשה.

בילבול קטן העיב על צילום האבטחה של זוג החשודים המטפס במדרגות בשל בעיה שנפוצה במצלמות אבטחה: אין הן מעודכנות עפ שעוני קיץ וחורף וזמני תפילה של השר אלי ישי. בסיפור נפלא של עורך הדין הגרמני פרדיננד פון שיראך שנקרא summertime  קראתי השבוע איך ניצל לקוחו העשיר מהרשעה ברצח של נערת ליווי בשל הבדל השעה הזה בשעון המצלמה. במיקרה הישראלי המרושל יותר, החשוד רק אמר שלו היו אומרים לו את השעה הנכונה, היה מוצא גם לה אליבי. לישראלים יש יותר הומור מאשר לגרמנים. ופחות דיוק.

כשאני עובר על כתבי האישום ומהלך המשפט הכל נראה מחורר לגמרי. עדויות הנגנבים, החשודים. השוטרים ועם זאת מאחר ולא מוטל ספק בעצם התלונה ויש תצלום אבטחה של החשודים, הכל נישא אל ההרשעה הבטוחה על גלי ההרגל, השגרה, הרשלנות ולחץ בתי המשפט. (מחשבה כללית: מי שיקרא את התיק בעוד כך וכך שנים יגלה עם שקרנים רשלן).

בבית משפט השלום הודיעה השופטת כי אחרי "בדיקה קפדנית, דקדקנית ומעמיקה…עדיפה בעיניה עמדת המאשימה (המדינה)". "המחדלים שבלטו בחקירה זניחים ולא משמעותיים". כארבע שנים אחרי המיקרה שלחה השופטת איטה נחמן את שני הנאשמים לכשנתיים מאסר. גם ערעורם הראשון נדחה. היהודי נשאר בחוץ וחיכה. הערבי יושב כבר 8 חודשים. שילמד.

סוף דבר במחשבה תחילה

כחמש שנים אחרי האירוע, התעקש המורשע ניסים נדיר, איש אמון על מערכת בתי הכלא והמשפט שידע הפעם יותר מאחרים מהי האמת, להגיש ערעור נוסף.  הוא הגישו באמצעות עורך הדין אבי כהן. פרקליט ציבורי ופרטי נלהב, מהיר מחשבה, רגיש לדרמה ומצחיק. כהן הגיש ערעור שנדון בפני הרכב מחוזי מרכז בראשות סגן הנשיא טל. בראש ערעורו ציטט כהן את השופט א. לוי שאמר פעם: "בהרשעתו של נאשם רק משום שגרסת התביעה נראית סבירה יותר, טמונה סכנה של בלבול היוצרות וגלישה לנטלי ההוכחה הנהוגים במשפט האזרחי שם די בנטית מאזן ההסתברות…"

כהן הטיל ספק חמור בכל תסריט הדרמה ודמויותיה וצלל לכל אותו ענין חמקמק שבלט כל כך במיקרה הזה של קיום שקרים רבים שצצים מכל עבר, לא רק אצל לקוחו הבדאי. נדמה היה כי כל מערך השיח של סיפור הכספת נגוע  בכזבים, כאילו נכנסת למערת צללים שבה מוארת רק תמונת הגברים המטפסים במדרגות. הוא הטיל ספק בכל: זמן הפריצה, עצם קיומה, ואף האם היתה בכלל כספת. כהן טען כי יתכן שאחד מבעלי הדירה או בא כוחם ידו היתה בכספת שאף על תיאורה המדויק לא היתה הסכמה.

נדמה היה באביב שנת 2013 כאילו מקשיבים שלושת שופטי המחוזי לסיפור חדש שמציע להפוך את הקערה על פיה. כשאני עובר על מאות העמודים בהם נרשם הכל, בולט לעין איך צצים בקיעים שהיו גלוים לעין ובכל זאת נעלמו תחת נטל התצלום של חדר המדרגות ונטל עדותו של זוג נורמטיבי לכאורה ושוטר ותיק ובעל אוצר קטן.

לפני מספר ימים, כשש שנים אחרי המיקרה, החליט הרכב השופטים אברהם טל, ד"ר אחיקם סטולר והשופטת בלהה טולקובסקי לזכות את הנאשם ניסים נדיר מחמת הספק. ההחלטה מאזכרת את טענת הפרקליט כהן בדבר חשד כבד כנגד המתלוננים או חברים שלהם, פן ידם היתה בכספת חברם. "עדויותיהם של עדי התביעה", כתב השופט טל, "מלאות תמיהות וסתירות כה רבות עד כי עולה ספק באשר למניעיהם אם  טהורים המה אם נגועים… הסתירות מהותיות ויורדות עד שורש הענין. כה רבים הספקות עד כי ניתן לשאול האם בכלל בוצעה פריצה".

האוצר עצמו נעלם כלא היה. מכל גיבורי הפרשה שבכולם הוטל רפש, יושב רק רק הערבי בכלא. בימים הקרובים יחליט העליון בדינו ואילו המזוכה ניסים נדיר מגיש תביעת פיצוים על עוגמת הנפש. כששאלתי אותו אם אכן לקח את בת הוטורים לטיול באילת כפי שהבטיח, הוא הזכיר לי ששתי הילדות כבר בנות 19. איך שהזמן רץ.

2 תגובות על “הסיפור שהיה או לא היה על כספת אדומה.

  1. ada herzberg הגיב:

    יגאל יקר ,
    לא אתפלא לשמוע כי הכספת הייתה גם…מבוטחת וכי סוכן הביטוח לא מבחין משום מה
    בין פנינים ל"פנינים".
    ובכל מקרה ,"שאפו" לך!
    אחת העם

  2. חברה של מצלמות אבטחה במחירים ללא תחרות ואיכות ללא פשרות
    http://ilcctv.com/
    072-2586333

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s