גלידה, מיק אפ ונהיגה מונעת.

"אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך, כי כולנו בני אדם ועלינו לנהוג בכבוד איש בזולתו. אגלה לכם סוד, השיח בכנסת הוא פולמוסי. לעיתים פולמוסי מדי. אבל אני יודע שבסופו של יום, הציבור מכבד את מי שמכבד את זולתו". (נתניהו משיא עצה לח"כים חדשים בפתיחת מושב הכנסת.

 מביט בראש הממשלה שלי שצץ בלי הרף על המסך, אני רואה גבר בן 63, מאופר בקפידה כדיילת יופי מבוגרת ממחלקת השפתונים בקניון. אדם שניזון מגלידה פיסטוק שעולה לי כאלף ש"ח לחודש, בנוסף לשלושת אלפים ש"ח שמשולמים מכיסנו למאפרת, שנערמים על גבי מאות אלפי ש"ח חודשיים לצי מנקות וגננים, מאכילים ומסעידים, יצרני סיגרים ושומרים, מצחצחים ומכבסות ומגהצים ושישה נהגים ועוד.

האיש הזה שציווה על הח"כים לא לשכוח כי "אנו משרתי הציבור ולא להיפך", מנותק מעמישראל בכוח הונו הרב. מבוצר ומוגן מגורלו של מעמד הבינים ממנו בקע, ואף מרוחק יותר מאי פעם מאנשי האקדמיה מרובי הספרים וצנועי הקיום בקירבם גדל. עלות שלושת בתי מגוריו: הפרטי ברחוב עזה, המשכן הממלכתי ווילת קיסריה, שלא להזכיר שכירת חדרי מלון, די בה לספק דיור חלופי הולם לכל דיירי מאהל מחוסרי הדיור. כל זאת הוא רק קצה הקרחון של שליט שמוביל מזה כשני עשורים את מהלך ההפרטה והביזה הנרחב שמרוצץ את חוט שדרתו של מעמד הבינים ממנו צמח. הוא המפריט הגדול של אוצרות טבע ומשאבים, מוסדות ממשלתיים למפגרים ולחלשים, לזקנים ולנוער שוליים.

עתה נאחז נתניהו נואשות בכסאו גם כמי שמגן על פי מערה גדושה אוצרות וסודות, שקרים והוצאות. עושה הכל לשמר את הכוח הישן בעזרת קבוצת הח"כים שהיו לצידו קודם הגעתם של 48 החברים החדשים. אך ימי שיא כוחו חלפו לבלי שוב. עברו ימי הממשלה שנתמכה ברוב עצום אך לא עשתה דבר זולת הישרדות וחלוקה. כן, גם טיפול שיניים חינם לתינוקות עד גיל חצי שנה, כדברי בדיחת בחירות אחת, עצובה.

Lieberman1$_b

מגרש הרוסי

שותפו ומספר 2 של דוכס הגלידה המאופר, שר החוץ היוצא אביגדור ליברמן, בקע השבוע מרכב משוריין, מוקף טבעת חזקה של מאבטחים ופרקליטים. כך נחת כנאשם בפתח משכנה הצנוע של הערכאה הנמוכה של שלטון החוק, בית משפט השלום. זה שוכן במתחם המוסקבייה, הוא מגרש הרוסים, בבנין המיסיון הרוסי לשעבר שהוקם לפני כמאה וחמישים שנים בידי הצאר אלכסנדר השני לשירות אלפי עולי הרגל האדוקים ועושי דברה של האימפריה שלו.

בגרתי מאז, אבל נער הייתי ב70' וסטודנט- שוטר לפרנסתי, ולא אחת ליוויתי חשודים מן התאים הטחובים של מעצר מגרש הרוסים בדרך הקצרה אל שופט השלום. פעם, ואני זוכר זאת היטב אף שהדבר ארע לפני כ40 שנים, צעדתי לצד נער כבן גילי, אזוק וכבול. סחוף ומיואש, גרר העציר רגליו לצידי על פני הכביש הצר במקום בו בקע השבוע שר החוץ לשעבר מרכבו הכבד. בהגיענו, חיכינו שעה ארוכה על ספסל. אולי שוחחנו מעט ואז בהכנסנו אל האולם, נדהמתי איך בהרף עין האריך השופט מעצר הנער בשבועיים, אף מבלי להציץ בפניו. כה נכמר ליבי על זה שביצע איזו עבירת מתבגרים עד שלרגע חלפה בי המחשבה לשלחו לחופשי טרם יוטל חזרה אל תאו הנורא כחפץ חסר ערך.

ע"פ עקרון הזהב של השיויון בפני החוק הנהוג פה, הנער והשר החשוד חד הם. אך הגעתו של ליברמן לערכאה, מלווה חגורת מגיניו, לא רק שלא דמתה בכלום להגעת הנער, אלא שלא דמתה לשום מראה שצץ במגרש משך השנים. דומה היתה יותר למראות מהעולם השלישי שם הצדק מחולק ע"פ כוחך, והחזק מופיע כדי להדביר את שלטון החוק ולהמחיש את עוצמתו שלו. יתרה מזאת, החשוד ליברמן הובא לצורך בירור שארית זוטרית שנותרה מתיק חקירה מבעית שנאסף בשקידת חוקרים טובים משך שנים ועל אף שיבושים בלתי פוסקים.

הגעתו הכוחנית לבית המשפט הקטן, נראתה כשלב האחרון בנצחונו על שלטון החוק הישראלי. מן השיבושים, דרך שימועים ועיכובים אינספור, ועד העלמות עדי מפתח ולקינוח: החלטתו התמוהה של היועץ המשפטי וינשטיין לסלק מעצמו את נטל ההוכחה ולהעבירה אל העם. והעם החליט: מפלגת ביבי ליברמן נענשה והצטמקה, אבל השניים כבר הזדרזו להכריז כי משרד החוץ ובו כל עדי המשפט, ימתין בסבלנות לשובו של החשוד. אני מתקשה להיזכר באיום פומבי כה גלוי ומחוצף על עדי תביעה.

הטרמפ היהודי

בארץ יש"ע, אותה ממלכת פראים תנ"כית שמעבר לחומה, בה מתקימים חוקי הלכה, שריעה, ג'ונגל ואפרטהייד בשעטנז, ארע מיקרה נורא: תושבים יהודים שעשו דרכם לבית אל, נדהמו לראות בטרמפיאדה של גבעת אסף, ערבי שעצר טרמפים! אני חוזר: ערבי שעצר טרמפים. ע"פ עדותם, נאלצו לתפוס מרחק עד שבסופו של דבר אספה אותו מכונית פלשתינית. איש בטחון בשם אביגדור שץ, הבהיר  שמדובר באירוע חריג. "פלשתינים לא אמורים לעמוד עם יהודים באותה טרמפיאדה, בטח לא בבית אל אף שמבחינה חוקית אין דרך למנוע מהפלסטינים לעצור טרמפים. כי זה לא שטח שמוגדר בצו אלוף, כשטח ישראלי".

שץ הגדיר את המחזה המצמרר של ערבי בטרמפיאדה יהודית כשרה, כאירוע תמוה ולא שגרתי. "ההנחייה היא להתרחק מהמקום ולדווח על האירוע החשוד למוקד 1208. נזניק למקום כוחות משטרה וצבא שיבדקו את החשוד. בדרך כלל מדובר באירוע תמים שמסתיים בלא כלום". נדמה לי שיש לבדוק גם  בציציותיו של הרבש"צ שץ. להגדיר ערבי בתחנה עברית כ"אירוע תמים", בחינת גר זאב עם כבש, היא התבטאות שמאלנית שסופה מי ישורנו.

נ.ב.

בשבע השנים האחרונות צברתי עשרים ושמונה נקודות על נהיגה עברינית, מהירות ודיבורית, ולפני כשבוע צורפתי לקורס נהיגה מונעת. ישבתי 12 שעות בכיתת עונשין בגימנסיה הרצליה, חמש עד תשע בערב, בקרב ארבעים עבריני דרך כמוני. עמישראל מטף ונערה ועד זקן. והנה פלא: התנהלות סקנדינבית. חבורת ישראלים פרועים לשמצה הקשיבה רוב קשב מנומס לדיבור טכני אך דמוקרטי על שמירת חיים ומרחק, על כיבוד חוק וזולת, על התחשבות וזכות קדימה. בדרך לא צפויה נגלה לי כי די במורה רהוט ומצחיק, נטול אגו ופייסן כמשה פישברג במיקרה זה, כדי לאלפנו בינה.

יוצא מזה: הכבשים בסדר. הבעיה עם הרועים. כאמור לעיל.

11 תגובות על “גלידה, מיק אפ ונהיגה מונעת.

  1. asaf12013 הגיב:

    כתוב חד מדויק (ומרגיז) כתמיד

  2. פיני הגיב:

    "דוכס הגלידה המאופר"-הגדרה נהדרת יגאל,
    כמה חבל שזו באמת המציאות…

    שבת שלום וחג שמח!

  3. nina ramon הגיב:

    אהבתי\ בעיקר את הסיפא (-:

  4. אברהם עפרון הגיב:

    רוה"מ ברק לא נהג כרבין שלא נהג כבן גוריון. רוה"ב נתניהו לא נוהג כשמיר שכן נהג כבגין. הזמנים משתנים. כיום יש לנו ראשי ממשלה צברים, המודרנה מכה בנו, ועמישראלחי עם זה. זה לא נראה טוב? אולי! זה מסריח? אולי! אבל זה מה שיש ומה שיהיה גם אם הבובה עטופת הצלופן יאיר לפיד יצליח במזימתו להפיל את נתניהו עוד שנה ולהשתלט על המדינה. בינתיים לא הימין ולא השמאל הצליחו לייצר לנו מועמד מתאים לראש הממשלה, זולת נתניהו. יתכן שנתניהו הכי מתאים להיות ראש הממשלה ולו רק משום שהוא השתפשף מסיק שנים בתפקיד הזה, אליו נכנס הוא כלא מוכן ב-1996. איך אומרים? 'זה מה יש. יש לך יותר טוב?".

    ארץ יש"ע היא חלק מ'שטח מריבה' בין הערבים הפלסטינים ליהודים הפלסטינים, מדובר ב'שטח שבמחלוקת' (מבחינה מדינית, משפטית), 'שטח כבוש' (מבחינה צבאית), 'שטח מוחזק' (מבחינה חוקית ומנהלית), 'שטח משוחרר' (מבחינה היסטורית, לאומית). המחלוקת ביננו לבין הערבים היא מחלוקת של זכות קיום 'הכיבוש הציוני' על מטר מרובע בארץ ישראל הכבושה של 1948 ו-1967. המחלוקת בתוכנו היא על אסטרטגיית הקיום היהודי בארץ ישראל. הייתי אומר שחלק גדול בויכוח שבתוכנו אינו רלוונטי כלל להסבר, משמעות והדרך לפתרון המדיני-צבאי שביננו לבין הערבים. רוב הויכול שביננו הוא ב'פול גז בניוטרל', הרבה רעש, הרבה עשן שרוף וריח רע, קצת מחניק, אבל הוא לא פותר כלום, הוא לשווא. האמת העצובה שחסר לנו פרטנר להסכם, להשלמה עם קיומנו. הפרטנר הפלסטיני מפוצל יותר מתמיד (למרות ניסיונות לתיאום בין הקצוות שלו, כל פעם מחדש), אבל הפרטנר הזה מסכים שיראל צריכה ליסוג בשלב ראשון לגבולות 67', ישראל חייבת להכיר בזכויות הפליטית וב"זכות השיבה" שלהם ושלישראל אסור לדרוש מהפלסטינים להכיר בזכות (ב_ז_כ_ו_ת) קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי (או בביטוי השגור 'מדינה יהודית'), כמו שהם מגדירים את שאיפתם ודורשים מישראל להכיר בהם כמדינת העם הפלסטיני. שלושת דרישות אלה הם הבסיס הנוכחי בשלב הביניים של "תוכנית השלבים" שגיבשו ערפאת ואבו מאזן ב-1974. לזכותם של הפלסטינים ייאמר שהם מצליחים לממש את תוכניתם פרק אחר פרק, שלב אחר שלב – לצד הטרור שלהם הם פיתחו מנופים מדיניים שזכו להצלחה מסחררת מסוף שנות ה-80 וקיבלו תאוצה מדהימה מתחילת שנות 2000. 'מדיניות השלבים' שלם שעיקרה מלחמה בלתי פוסקת בישראל של שילוב מהלכי טרור שלובים במהלכים מדיניים ודחיקת ישראל לאחור עוד ועוד, תוך שהיא מוותרת על נכסים אסטרטגיים של עצמה בעוד הפלסטינים זוכים עוד ועוד בהישגים ממשיים. בסופו של דבר הפלסטינים דוחפים לכך שניאלץ לסגת לגבולות 67' ולקלוט בתוכנו המוני פלסטינים המוגדרים כ"פליטים" (מבחינה זאת ההגדרה של פליט פלסטיני היא הגדרה ייחודית ושונה מיתר פליטי העולם. אצל הפלסטינים הפליוטוּת עוברת בירושה גל לדור שלישי ורביעי; אין צורך להוכיח במסמך שמאן דהוא פליט הוא; זכות ראשונה לפליט פלסטיני לחזור לנכס המקורי שלו גם אם אין כל הוכחה שאכן הנכס המסויים הוא שלו באמת). מנגנון 'זכות השיבה' הוא המנגנון העיקרי שמטרתו לוודא שיראל מאבדת את זהותה כמדינת לאום של העם היהודי, והוא הכלי המדיני המרכזי להשמדת ישראל. לצד זה הפלסטינים מדברים על "פתרון שתי המדינות" ולא על "פתרון שתי המדינות לשני העמים", דבר המבטא את חוסר קבלתם את זכות היהודים להגדיר את עצמם כעם ובודאי שלא להגדיר את עצמם כעם פלסטיני מקורי. צריך לזכור שאתוס הביטוי המשותף הערבי אינו עָם אלא האסלאם. להוציא את העם המצרי, שהיה עם בטרם נולד האסלאם, כל האחרים נוצרו לכאורה על הנייר, במאה השנים האחרונות – האחרונים שנוצרו הם ה"עם הפלסטיני". התרסקות המיתוס השיקרי של העמים הערביים בשנתיים האחורנות מותיר אותנו חסרי אונים מול מיתוס העם הפלסטיני. הפלסטינים רואים את עצמם כחיל החלוץ מול הפולש המערבי, שליח הקולומיאליזם הנוצרי. הפלסטינים ממשיכים לפעול לפי 'תורת השלבים' שלהם, אלא שכיום הגב שלהם, העולם הערבי כולו, עולה בלהבות. השאלה היא האם דווקא היום עלינו להיכנע ולהתקפל ולקצר את הזמן למפץ הגדול שבו יבוא כשיכשלו השיחות הבאות על שאלת הנסיגה הטוטלית ו'זכות השיבה'? השאלה האמיתית שלנו היא כיצד צריכה ישראל לנהוג כדי להכשיל את מטרות הפלסטינים תוך שכל בעלי התבונה בעולם יהיו משוכנעים שאין לנו באמת עם מי לעשות שלום? השאלה היא מה ישראל צריכה לעשות כשהאינתיפאדה השלישית תפרוץ לה? האם ישראל תצטרך להתמודד מולה רב מבחינה מדינית-הסברתית והכפפת הדרישות הצבאיות לדרישות המדיניות? או שמא עלינו להפעיל את הזרוע הצבאית בצורה רחבה וקשה הרבה יותר מאשר הפעלנו אותה עד היום, כדי שהיא תיתן רקע נוח יותר למהלכים המדיניים שלאחר מכן?
    בקיצור, המצב מסובך ביותר. דרישות השמאל לפשרה עם אבו מאזן לא מקרבות שום שלום אלא רק מקצרות את הזמן למפץ הגדול.

  5. אברהם עפרון הגיב:

    בעניין ה"טרמפ היהודי" יש סיבה סבירה ביותר להניח שטרמפיסטים ונהגים ערביים בתחנות שבכניסה להתנחלויות הם תשתית לפיגוע במערכה השניה או השלישית. מעניין שהיהודים רוצים הפרדה כזאת כי הם מפחדים מהטרוריסטים הערבים, וזה כשיש ליהודים מדינה שמגנה עליהם לכאורה. נדמה לי שגם בתוך ישראל הישנה יש כמה שכונות, מושבים ופינות חמד שסוגרות את עצמן למבקרים בלתי קרואים, והללו הן בעיקר קהילות של לא של כאלה שמגדלים בהן זקנים ושמים על ראשם כיפות …… ואפילו שאין בהן חשש למחבל מתאבד/יורה/חוטף ….. זה הכל שאלה של פרופורציות …..

  6. ogkatros הגיב:

    לפעמים הדברים הקטנים והטריוויאלים כמו קורס נהיגה מונעת נותנים לחשוב שיש תקווה…

    • יוסי דר הגיב:

      העניין עם האיפור פחות מטריד – מה גם שלא נראה שביבי עצמו נהנה מזה.
      בכל אופן, מדובר בחלק בלתי נפרד של הופעתו וכנראה שיש לכך חשיבות כלשהי – במיוחד כשבכל פינה אורבת לו מצלמה והתמונות מגיעות לכל העולם.
      אבל עניין הגלידה מסגיר משהו ממש חולני.

  7. יוסי דר הגיב:

    התגובה שלי עצמאית ובטעות הכנסתי אותה כתגובה למגיב שמעלי.

  8. רוני לביא הגיב:

    יגאל היקר,
    כבר שנים שקורא אני בשקיקה את טוריך הנפלאים ההכתובים בעברית כה יפה וכל כך מיטיבים לתאר את הנעשה אך בטורך זה אחזה בי תדהמה כה גדולה כשתיארת את הנעשה בקורס לנהיגה מונעת.אשריך שזכית לעבור קורס שכך מתנהלים בו הדברים,עבדך הנאמן עשה ממש לאחרונה שני קורסים בנהיגה מונעת בפ"ת ובר"ג (ועוד אחד לפני כ15 שנה) ובכל הפעמים האווירה הייתה כבגן ילדים, לעניות דעתי מפני שהרוב המכריע של התלמידים הוא גברים,מי אמר שנשים לא נוהגות טוב?

  9. יגאל יקר,
    .אני שמח שלא סבלת יותר מידי בקורס ואני מודה לך שהשתמשת בי כדוגמה לרועה שיש לו "דיבור" עם הכבשים, בניגוד לאלה שאין להם (אם הבנתי נכון את הרעיון)…
    מקווה שיצאת מהקורס עם ערך נוסף, מלבד התובנות הללו.
    אני מאד נהנה לקרוא את הכתבות שלך הכתובות בלשון ציורית וקולחת וטבולות בהומור עוקצני, ויחד עם זאת אנושי במקומות הנכונים.
    בתודה, פישברג משה (המרצה לנהיגה מונעת).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s