כל נערי ב.ג. פרק ראשון בסדרה על לשכות ששת ראשי הממשלה הראשונים.

דויד בן גוריון. הלשכה השקטה.

 14/5/48 עד 1/54

11/55 עד 6/63

  הנה, אחרי שישים שנים ויותר, שבים ונפגשים אחרוני לשכתו של דוד בן גוריון. שמעון פרס שהיה אז המנכ"ל הצעיר מאד של משרד הבטחון, מנערי ב.ג. הצמודים, הנשיא לשעבר יצחק נבון, ראש לשכת בן גוריון הנאמן, אורי לוברני, עוזרו של נבון ומחליפו שם, איש הקשרים והצללים שידו היתה תמיד בכל: מבירות ועד טהרן, שפעיל עד היום. ("אני רוצה להספיק לראות נינים ואת משטר אחמדינג'אד נופל.") וראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין, מורלה בר און, זקוף ובלוריתי ששהה שעות ארוכות בלשכת בן גוריון וממשיך לחקור את העבר.

בג

כולם מתקרבים לשנתם התשעים, ויצחק נבון אף עבר את הרף. כל הארבעה גדלו בצילו של הנפיל קטן הקומה בן גוריון. הם אנשי הלשכה שהתקימה בשתי תקופות שלטון נפרדות שהחלו ב48 במלחמה שבה הקים הזקן את הארץ ונחתמו ב63 כשהארץ כבר עמדה על מכונה. ראו את האנשים האלה והשוו, אם תרצו, למה שאתם רואים בלשכה הרמה כיום.

עתה, בלשכת הנשיא אליה באו, הם זוכרים היטב את המחברת הקטנה שבה רשם רה"מ כל פרט, וגם את אלו שאינם עוד: אבי הארץ עצמו שמת לפני כארבעים שנים, טדי קולק מנכ"ל משרד רה"מ רב קסם וכל יכול, המזכיר הצבאי נחמיה ארגוב שב.ג. היה לו כאב וכאל, שקרס והתאבד. ואחרים.

"לשכה קטנה, צנועה ושקטה", זוכר מורלה בר און. זכרונו חד וגדוש פרטים. בתפקידו כרל"ש הרמטכל דיין הצמוד לב.ג בעיקר בימים שקדמו למלחמת 56, שהה שם ימים ארוכים וראה הכל. "כל יום ה' בעשר בבוקר, היתה ישיבה במשרד ב.ג. בוילה גרמנית ישנה בקריה. רוה"מ ושר הבטחון, הרמטכל דיין, פרס כמנכ"ל משרד הבטחון, המזכיר ארגוב, אני והכתבנית עליזה. הבאנו את המידע וראש הממשלה ישב כפוף מעל המחברת שלו ורשם ככתבנית. לפעמים אמר: רגע, רגע, אמרת חמש מאות טנקים? ורשם. שאל הרבה, הופתע, צחק. אגר כל הפרטים לצרכי ניהול והסטוריה". הקים מדינה על כל פרטיה.

"כשהובא ענין כבד להחלטה, לא אמר ב.ג. בברור מה החליט, אלא לפעמים עשה תנועה או השמיע קול שלא הבנתי, אבל יצחק נבון ונחמיה ארגוב הכירו כל ניע וזיע שלו וידעו לפרשו. נכחתי שם ברגע של החלטה גורלית. בראשית נובמבר 56 נכבש סיני וב.ג. דיבר באופוריה על "מלכות ישראל השלישית". אך מיד החלו לחצי רוסיה תוך איום בטילים ואזהרה חמורה מהנשיא אייזנהאור. ובר און שמע את ב.ג. אומר לנבון רק: "תגיד לאבן שיודיע". בתוך שכרון הנצחון קלט מיד את מערך הלחצים והאנטרסים והחליט שישראל תיסוג ושאבא אבן יודיע על כך באו"ם.

"לפני החלטות הרות גורל, המטיר עלינו המון שאלות. מה תגיד רוסיה, מה תעשה אנגליה. בלילה החליט לבדו וחזר למחרת עם המון קושיות שלפיהן הבנת שרק נותר לו לברר איך לבצע. כך לא אמר בסוף פגישה ב56: יוצאים למלחמה, אלא רק: "צריך לכתוב פרוטוקול ולחתום".

"אני מקנא בעצמי שזכיתי להיות מזכירו ומנהל לשכתו". אומר לי נבון כשאנו יושבים לדבר בחדר צדדי בלשכת הנשיא. "ראיתי אז מה זה אדם גדול שאתה עובד במחיצתו מבלי לפול לרשת של חנופה ותככים". נבון הגיע מלשכת שר החוץ שרת כדי ללמד את ב.ג. ספרדית ונשאר 11 שנים, קרוב ונאמן כבן. "באתי כי ב.ג. רצה לקרוא את "דון קיחוטה" במקור. קנינו מילון, קראנו, הכנו שיעורים. ב.ג. ידע בע"פ את פרק 11 ובו נאום האביר אל רועים, על הזמנים הטובים שבהם הכל היה של "כולנו" ולא של כל אחד לבדו". "כשמו כן הוא", אמר ב.ג. על נבון, שנותר עד היום איש נעים ומשעשע מאד. "למה אתה נראה חשדן כל כך, שמעון",  הוא סונט באיש עימו עבד לפני 60 שנים, וצוחק. פרס אינו צוחק. טרם הגיענו ללישכה, התבקשתי להעביר גם את מספר תעודת הזהות של יצחק נבון. "לביטחון".

כשנבון יצא בשנת 56 לחופשה לצרכי חיזור, החליפו זמנית היועץ הצעיר אורי לוברני, הוא לוברניצקי שהגיע מלשכת משה שרת שזיהה צעירים מבריקים. "פולה חיבבה אותי. היה חשוב שלא תשנא אותך", אומר לי לוברני כשאנו עולים ירושלמה ברכב השרד שלו עם עוזרו רועי. לוברני נשאר עד היום "ממזר מבריק שידו בכל", כעדות מכריו. "היה קל לעבוד עם ב.ג. מעביד נוח שידע בדיוק מה מענין אותו ומה יעשו אחרים ולא התערב כלל בעבודתך. לפעמים בהה. שאלתי: מה אתה עושה? ואמר: אני חושב. באמצע היום היו 20 דקות שקראנו להן "משטרה צבאית", אז דמם הכל וב.ג. ישן על כסא נוח וקם רענן. ברנש קשוח היה שקיבל החלטות גדולות בתוך לשכה שיצרה את השקט החיוני להחלטה", מגדיר לוברני מהי לשכה טובה.

הנשיא פרס זוכר איך ישב בקריה, קומה מתחת לב.ג. "וב.ג. שלא האמין בטלפון, היה צועק לי: פרס. תעלה לפה". אם תפס אותך בשקר – גמרת אצלו, אבל אם העזת וטעית – סלח לך", אומר לי פרס, שלושה דורות אחרי שעבד שם ויצר בין היתר גם את נתיב ההתחמשות, הרגילה והאחרת, מצרפת. "טעיתי הרבה טעויות שאני גאה בהן". הוא זוכר שב.ג. יכול היה לרשום 24 מכתבים בכתב ידו בשעה ולדאוג לכל פרט. "בוקר אחד מצאתי בבואי פתק שלו: שמעון, אל תשכח לכבות את החשמל". עתה מלא משכן הנשיא פרס, התזזיתי והחד גם בגיל 89, בעשרות דיוקנאות, בובות ותצלומי בן גוריון כמשכנו של מעריץ, ונדמה כי לו צץ האב המייסד, יכול היה להמשיך לסגור ענינים עם שמעון מאותה נקודה בה הפסיקו ביום בו הודיע במפתיע על פרישתו בקיץ 1963.

4 תגובות על “כל נערי ב.ג. פרק ראשון בסדרה על לשכות ששת ראשי הממשלה הראשונים.

  1. Y.G. הגיב:

    בדיוק ההפך מלישכת נתניהו שכולה תככים, מאבקי כוח והישגים שליליים. ומה הפלא, נתן אשל מול יצחק נבון…

  2. רני הגיב:

    נתן אשל מול
    יצחק נבון, אכן
    רע, רע לכולנו
    ויהיה רע יותר

  3. דוד הגיב:

    בשביל הדיוק ההיסטורי , בנוסף למכובדים המוזכרים בכתבה , נשכח אחד מהעוזרים האישיים של בן גוריון מר חיים ישראלי ז׳׳ל אשר הקדיש את כל חייו ( עד יומו האחרון) למען מורשת בן גוריון. ראש הממשלה דאג פעמיים רבות לציין את הקשר האישי והחם שהיה בינו לבין עוזרו האישי מר חיים ישראלי ז״ל , מאז פטירתו של בן גוריון היה חיים כחותמת עבור היסטוריונים שחיפשו מסמכים אישיים ומידע הקשור לבן גוריון. קשה לראות מצב שבו חיים נעדר מרשימת ״כל נערי בן גוריון״

  4. […] פוסטים על ששת ראשי הממשלה הראשונים. הראשון היה על כל נערי בן גוריון. מפרס ועד יצחק […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s