מכתב לפרופסור מור יוסף. מתקן הביזה.

אל מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופסור שלמה מור יוסף. אני פונה אליך לאחר שסערת הזעם והביקורת שפרצה אחרי התאבדות משה סילמן חלפה ועברה והכל שב אל שיגרתו המשרדית. לא אשכח, אדוני את הרגע הנפלא שבו צצת לראשונה בחיי. דיברת בפני המצלמות על "נשימתו העצמונית" של אריק שרון.

אמרתי לעצמי: יגאל, בידי האיש הזה, אם תחלה חלילה, תשמח להיות מופקד. מעטים המראות נוסכי  הבטחון בארצנו המשוגעת, כמראה רופא כסוף שיער שמתאר באופטימיות מצבו של חולה אנוש. אונקולוג אתה וגינקולוג ושנים רבות אף פיקדת על ספינת הדגל הדסה עד שמצאת עצמך נודד בעל כורחך אל הבניין נטול המיטות של הביטוח הלאומי.

כשבאת, אמרת מיד כי הביטוח הלאומי מגלם בפעילותו "את רעיון הערבות ההדדית הקיים ביהדות ובחברה הישראלית… הוא רשת ביטחון והגנה מפני מחסור", כאילו הגעת לנהל את בית היתומים הגדול והחומל ביותר בעולם ואני תוהה מתי גילית שזהו מתקן צ'רלס דיקנסי, עם מחלק מרק קמצן וחמלה מן הגיהנום? מתי שמעת לראשונה על המוקד הטלפוני המופרט שלא יודע כלום, על חוברת ההנחיות הפנימיות שרובן מכשול בפני עיוור, על פריחת החברות למיצוי זכויות שגובות אחוזי עמלה עלוקתיים ממה שמגיע לישראלי כחוק? מתי נודעו לך כל הטריקים שתפקידם להסתיר מן הנזקק את זכויותיו, לקצר משבע שנים לשנה את משך הזמן שבו הוא יכול לתבוע כספי זכאותו אם שכח.

 לא זכית למאה ימי חסד וכבר הצית עצמו נרדף הביטוח משה סילמן. פרצו הזעם והתלונות על איך הפך המוסד ממגן חלשים לכלי שלטוני בוזז, ריק מרחמים. אני שב ונתקל באינספור סיפורים על קשי ליבו של המוסד. לפעמים די בסיפורון אחד להמחיש הכל. לכן אספר לך בקצרה על הנערה הגר. אויבת מרה זו של הביטוח הלאומי עליה הכרזתם מלחמה.

בשנה שבה מדובר בחוב, היתה הגר תלמידת תיכון שחלתה באפילפסיה. היא עברה תהליך מייסר של חיפוש תרופה לצד תופעות לוואי ודיכאונות, תוך כדי התמודדות עם בחינות בגרות וניהול מאבק להתנדב לצבא שביטל גיוסה. באביב האחרון, חמש שנים אחרי פרוץ המחלה, נחת עליה פתע עיקול. ע"פ חוק שבוטל לפני כשנה, החליט ב"ל לגבות ממנה כסף עבור פרק הזמן שבו חצתה את גיל 18 ולא גויסה, בצרוף ריבית.

"היא בחורה חזקה ואופטימית", אמרה לי אמה שנאבקה למען בתה ונכנעה, "היא מציבה את מחלתה מבלי להסתיר ובלי רצון להיות נתמכת. משתכרת כ- 2500 -שח לחודש, ואף את זה היא מנועה מלקבל בגלל העיקול". לפני כשבועיים נשברה האם, וזועמת, שילמה כרבים ומרים אחרים את החוב. ב"ל חזק מכולנו.

 קראתי, פרופסור מור יוסף, שאמרת למראיינת, ש"מאשימים אותי בכך שאין לי חמלה… במידה מסוימת זה נכון. שללו ממני את הזכות לחמלה".

שללו ממך את הזכות ונשארת? הרי זה כאילו סיפרת שהטילו עליך לנהל בית יולדות חדש בלי מיטות, בלי ציוד החייאה ובלי מיילדות, ואתה נשאר לצפות בגסיסת הנשים. לכן, או שתילחם כארי בממשלה עד שב"ל ישוב להיות רשת בטחון וערבות הדדית, או שתיקח נשימה עצמונית ותפרוש ברעש גדול שיגרור שינוי. אל תמתין לסילמן הבא. הוא כבר מתחנן על נפשו, מר וזועם, ברגע זה, באחד ממשרדיך.

9 תגובות על “מכתב לפרופסור מור יוסף. מתקן הביזה.

  1. טלי הגיב:

    פנטסטי ! מנוסח כהלכה. הייתי שמחה לחתום על מילותיך כעל עצומה ולשלוח אליו. אם יש לו נשימה עצמונית כלשהי – אולי יחדור להכרתו כל הכתוב כאן.

  2. nina ramon הגיב:

    לא לדאוג, מור יוסף לא יעשה כלום – וגם לא יפרוש. זה הרי האיש שהתנגד לשביתת הרופאים וחשב שהכל בסדר אצלם….

  3. mashkazg הגיב:

    ""אילו ניתנה משימה פסיכולוגית: איך לעשות כך שבני זמננו, נוצרים, אנשים הומאניים ובפשטות טובי לב, יעוללו פשעים מחרידים ביותר בלי להרגיש אשמים, ייתכן רק פיתרון אחד: צריך שיהיה בדיוק מה שישנו, צריך שהאנשים האלה יהיו מושלי פלך, מפקחים על בתי סוהר, קצינים, שוטרים, כלומר, ראשית, שיהיו בטוחים שיש עניין המכונה שירות המדינה אשר מתיר לנהוג באנשים כמו בחפצים, ללא יחס אנושי, יחס של אחווה כלפיהם, ושנית, שבין אנשי שירות המדינה הזה עצמו תתקיים תלות הדדית, כך שהאחריות על תולדות המעשים שהם מעוללים לבני אדם לא תוטל על איש מהם בנפרד…".(ל.נ. טולסטוי, "התחייה")

  4. מירי הגיב:

    מור יוסף קבל משרה בטוחה ושקטה בה הוא אפילו לא צריך להתאמץ כמו שאולי התאמץ כשטיפל בחולים. פה, אפילו בלי להתאמץ לחשוב הוא שולח את הפקידים לחתום על סירוב/ דחייה והול הבייתה שמח וטוב לב עפ צ'ק משכורת שמן. למה שיטרח לשנות/ לתת אולטימטום? החיים שלו יפים וקלים

  5. גילה הגיב:

    תודה יגאל.
    מכיר את האמירה של הורה מכה שאומר לילד המוכהשלו: לי זה כואב יותר מאשר לך!?
    אנימקוה שבסופו של דבר לא נאלץ לרחם אל פרופ' מור יוסף יותר מאשר על כל מי שאוכל אותה מהמוסד הזה.

  6. מכתב גדול ! תודה ! גם בתי סבלה מאותה תופעה מזעזעת. מנוולים. הלב נשבר.

  7. אמץ הגיב:

    תודה עצובה

  8. יוריק קרמר הגיב:

    לשלמה מור יוסף יש אפשרות לפעול. אינני מצפה למהפכה גדולה, אני ריאלי. אבל אני מצפה ומקווה להתחלת דרך חיובית במדינה שמשרד האוצר שלה מפגין אטימות עילאית והמדיניות הכלכלית שלה פוגעת באזרחיה. לא רק הביטוח הלאומי טעון שיפור גדול.

  9. ציון אלון הגיב:

    במקום להעביר ביקורת שהציבור החלש והנזקק לא יראה או יקרא תעלו רעיונות להפגנות בירושלים בביטוח לאומי על פניו נראה שהביטוח הממלכתי הופך לפוליסת ביטוח בחברה פרטית בגבייה הם מצוינים ואם יגיע לך אזה שהיא זכות תצטרך לפנות לבית משפט מור יוםף הנכבד בילבלת או הפכתה את היוצרות אתה יושב במרום הפרמידה השביל לשמור על זכויות האזרחים ובודאי לנזקקים בהדסה לא היו צריכים מיגדל אישפוז היו צריכים מנהל מוכשר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s