אוטם שריר הלב ששמו ממשלה. אבא והממלכה החדשה

אבא, אני תוהה עכשיו – לו חיית, ההיית מכיר את הארץ אותה סייעת להקים?

תמיד היית ישראלי אוהב וביקורתי. לא אוהב עיוור, אלא אוהב מתון ומתקן, חד עין, שרואה את התקלות אבל מכיר בכל ליבו בערך המקום. ישראלי מהזן שחש כי הארץ שלו היא, אך לא כבעל בית אלא כשותף שהאחריות לגורלה מוטלת גם עליו. אזרח פשוט, שעניינו הפרטים הקטנים.

תמיד סגרת ברז שנותר פתוח באיזו חצר, והתקשרת לעירייה לדווח על תקלות ומפגעים. בלי כוח או סמכות, פעלת ע"פ חובתו של אזרח נאמן גם מול פקידים בטלנים או קשי לב. רשמת לעצמך את שמם ודאגת כי יבצעו את המוטל עליהם כהלכה. היית מורה ומחנך, מומחה גדול ללשון ודקדוק ולפנייה אדיבה אך תקיפה לגופים ביורוקרטיים עקשניים ונבזיים. איש מחאה שקטה היית, דור או שניים בטרם פרצה מחאת ילדיך ונכדיך.

האם היית מזהה, אבא, את ממלכת יהודה החדשה? היית מכיר את נסיכות הגז של יש"ע, זו שקמה על חורבות ישראל שלך?

כבר בהתחלה הבחנת, אבא, בפגמים ובסדקים שדרכם חדר הרוע. כשראינו יחד ברחוב רכב מפואר, אמרת תמיד "עולם תחתון". כאילו ידעת בבטחון של איש ישר כסרגל, שעושרו של העשיר מורכב תמיד מעוניים של עניים רבים. תיעבת את החמדנות, תאוות הבצע והכוחנות. מאסת בגולדה מאיר העיקשת זמן רב בטרם הבינו רבים עד כמה היא מזיקה. רחקת מאוד מאהדת סטלין של הקומוניסטים ובו בזמן סלדת מתשוקת ארץ ישראל השלמה ומהדמגוגיה הפופוליסטית של בגין וחבריו.

תמכת בכל נפשך בזכויות העובדים, אבל בהסתדרות זיהית גוף חזק ואינטרסנטי מדי. שנאת יד קשה ואלימות, וידעת כי ללא שלום ופיוס עם שכנינו לא יתקיים המקום הזה. גזענות, איבה או בוז לזר ולשונה לא חדרו אל ביתנו. “אם יש אלוהים – הוא רוצה שתהיה בן אדם", כך אמרת תמיד. לא האמנת באלוהים אך למדת תלמוד לצד ספרות כללית, כמין מקור חכמה ביתי.

אני משער מה היית אומר על שר חוץ כמו איווט ליברמן: מזרה אימה וחשוד בפלילים, בז לעולם הרחב ותומך בפוטין ומרעיו. יכול אני לנחש מה הייתה דעתך על הברוטליות והחמדנות, זימת הכסף והחזירות שהשתלטו על הכל, על אוספי הבקבוקים התשושים המחטטים באשפה לצד רכבי הלקסוס השחורים. מה היית חושב על קנאי יש"ע שחותרים לשים ידם על כל הארץ לאחר שנוכחו כי בדרך תקינה וחוקית לא ישליטו את דעתם.

אבא, מה היית אומר לו ראית חייל יורה למוות מטווח אפס במפגין לא חמוש? על ההשתלטות האלימה על בית המשפט העליון? על הכנסת, על גל החקיקה האלים החובט למוות בתקשורת ובחופש הדיבור?

מה היית חושב על אותו אוטם שריר הלב ששמו ממשלה, על שר המשפטים נאמן, שידו הערמומית בכל, על רפיסות היועץ המשפטי ויינשטיין ועל אותם חברי כנסת שממיטים עלינו פוטש פרוע שיהפוך את הדמוקרטיה שכה כבדת לדיקטטורה סובייטית נלעגת?

אני מדמיין ארוחת ערב משפחתית, רדיו ישן משדר במטבח את החדשות, ושנינו מדברים על הדרך שבה חושפת מחאת האוהלים את קשר הדמים בין הון, שלטון ובטחון ועל גל החקיקה העקום שכולו בהלת הגנב שנתפס בקלקלתו. מזל גדול הוא, אני מנחם את עצמי, שכל זה נחסך ממך, אבא. שלא נאלצת לדעוך, שבור לב, מול מראות ההרס.